שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם

המקור בגמרא למצות שניים מקרא ואחד תרגום נמצא בתלמוד הבבלי, ברכות ח. רב הונא בר יהודה בשם רב אמי: שאדם תמיד צריך להשלים את פרשיותיו עם הקהל: לקרוא את התורה פעמיים ואת התרגום פעם אחת (שניים מקרא ואחד תרגום).

זה מופיע בהלכה בשולחן ערוך, אורח חיים רפה, א.

בכל שבוע אנו נדרשים לקרוא את פרשת התורה פעמיים ופעם את התרגום (באופן מסורתי תרגום אונקלוס). יש האומרים שהתרגום יכול להיות גם רש״י או פירוש עיקרי אחר על הפרשה.