שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם

מהי מצוות שניים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום היא הקריאה השבועית של פרשת השבוע שתיקרא בבית הכנסת בשבת: כל פסוק פעמיים בעברית, ופעם אחת בתרגום אונקלוס. כשבעל הקורא פותח את ספר התורה, כבר עברתם על כל הפרשה בעצמכם, שלוש פעמים.

המקור בגמרא, ברכות ח ע״א: אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום, וכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. ההלכה נפסקה בשולחן ערוך, אורח חיים סימן רפה, והמשנה ברורה שם דן בפרטים שרוב השאלות נוגעות בהם.

איך הקריאה מסודרת בעמוד

כל פרשה ערוכה פסוק אחר פסוק: המקרא, המקרא שוב, ואחריו התרגום, כך שלא מאבדים את המקום בין שלוש הקריאות. שבע העליות מסומנות, כדי שאפשר לקרוא עלייה ביום מיום ראשון עד יום שישי ולסיים לפני שבת, כפי שרבים נוהגים. בכל עמוד פרשה יש קישור להקלטת הקריאה בטעמים, למי שרוצה לשמוע תוך כדי.

מתי קוראים

אפשר להתחיל ממנחה של השבת הקודמת, כשקוראים את תחילת הפרשה הבאה, ועד קריאת התורה בשבת בבוקר. המשנה ברורה מביא את מנהג המדקדקים לסיים לפני שבת, ורצוי ביום שישי, ויש המסיימים לפני סעודת שבת. מי שלא הספיק, השולחן ערוך מתיר להשלים עד שמחת תורה. העיקר הוא ללכת עם הציבור: הפרשה הזאת, בשבוע הזה.

אונקלוס או רש״י

ה״תרגום״ הוא תרגום אונקלוס, התרגום הארמי הקדום המודפס לצד המקרא בכל חומש. השולחן ערוך פוסק שאפשר לצאת גם בפירוש רש״י, שכן רש״י מפרש את הכתוב; המשנה ברורה מוסיף שירא שמים יקרא את שניהם, אונקלוס ורש״י. לקריאת אונקלוס בכל שבוע יש שכר משלה: אחרי שנה הארמית של התרגום מפסיקה להיות זרה, ועמה נפתחת חלק גדול משפת הגמרא.

פסוקים, לא פרקים

המנהג הוא לקרוא פסוק אחר פסוק, או לפחות פרשה סתומה או פתוחה בשלמותה: כל פסוק פעמיים ואחריו תרגומו, ולא את כל הפרשה פעמיים ואז את כל התרגום. כך הטקסט ערוך כאן. מספרי הפרקים מופיעים רק כסימון, כי העליות, ולא הפרקים, הן החלוקה הטבעית של הקריאה.

פרשיות מחוברות ומועדים

בשנים מסוימות קוראים שתי פרשיות יחד, כגון ויקהל־פקודי או ניצבים־וילך, ושניים מקרא של אותו שבוע כולל את שתיהן; העמודים המחוברים מופיעים ברשימה ליד הפרשיות הבודדות. בשבת שחל בה מועד, כשקריאת המועד מחליפה את פרשת השבוע, נוהגים לקרוא באותו שבוע את קריאת המועד. דף הבית מראה תמיד איזו פרשה היא הנוכחית.

ההפטרה

ההפטרה אינה חלק מן החיוב, אך רבים נוהגים לקרוא גם אותה, פעם אחת, אחרי סיום הפרשה. עמודי הקריאה בטעמים מביאים את ההפטרה של כל פרשה עם הקלטתה.