א חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספג אין סוחטין את הפירו' להוציא מהן משקין אם יצאו מעצמן אסורין רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור חלות דבש שריסקן מערב שבת יצאו מעצמן אסורין ורבי לעזר מתיר
ב כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין לפני השבת מדיחין אותו בחמין בשב' חוץ מן המליח הישן ודגים מלוחים קטנים וקולייס האיספנן שהדחתן זו היא גמר מלאכתן
ג שובר אדם את החבית לוכל ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי אין נוקבין מגופה של חבית דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר מתיר לא יקבינה מצידה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהו' ממרח אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חושש אני לו מחטאת
ד נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שייצנו ואת הצונין בחמין בשביל שייחמו מי שנשרו כליו בדרך מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם
ה הרוחץ במי מערה או במי טיבריה מסתפג אפילו בעשר לונטיות לא יביאם בידו אבל עשרה בני אדם מסתפגין בלונטית אחת פניהן ידיהן ורגליהן ומביאין אותו בידם
ו סכין וממשמשין בבני מעיין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין אין יורדין לפילומא ואין עושין אפיקטפיזין בשבת ואין מעצבין את הקטן ולא מחזירין את השבר מי שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.