שולחן ערוך, יורה דעה שמג

א מֵת בָּעִיר, כָּל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה מֵת וְאֵינוֹ מְלַוֵּהוּ עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, בַּר נִדּוּי הוּא. וְאִם יֵשׁ חֲבוּרוֹת בָּעִיר, שֶׁכָּל אַחַת מִתְעַסֶקֶת בְּמֵתִים בְּיוֹמָהּ, מֻתָּר בְּיוֹם שֶׁאֵינָהּ יוֹמָהּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הוֹצָאָתוֹ, אֲבָל בִּשְׁעַת הוֹצָאָתוֹ הַכֹּל בְּטֵלִים, כְּדִלְקַמָּן.

ב בִּכְפָר קָטָן, אֵין שׁוֹאֲלִים שָׁלוֹם זֶה לָזֶה כְּשֶׁהַמֵּת בָּעִיר. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִים בְּשָׁלוֹם כְּשֶׁיֵּשׁ מֵת עַל בֵּית הַקְּבָרוֹת. (כִּתְבֵי מהר"ר אִסֶרְלָן סִימָן כ"ה בְּשֵׁם סֵפֶר חֲסִידִים), אֲבָל כְּשֶׁאֵין מֵת שָׁם, שׁוֹאֲלִין. בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַקֶּבֶר (בתוס' דְּאִלְפָס פֶּרֶק ג' דמ"ק וְהַכֹּל בּוֹ בְּשֵׁם הר"מ).