שולחן ערוך, אבן העזר קעד

א יְבָמָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַיָּבָם, בְּלָאו אוֹ בַּעֲשֵׂה אוֹ בְּאִסוּר שְׁנִיּוֹת דְּרַבָּנָן, הִיא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, וְצָרָתָהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת; וְאֵין חֲלִיצָתָהּ פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, אֲבָל חֲלִיצַת צָרָתָהּ פּוֹטֶרֶת אוֹתָהּ. וְאִם עָבַר וּבָא עָלֶיהָ, קְנָאָהּ, וְנִפְטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם רָצָה לְהוֹצִיאָהּ, מוֹצִיאָהּ בְּגֵט:

ב הָיְתָה אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ בְּאִסוּר לָאו אוֹ עֲשֵׂה אוֹ אִסוּר דְּרַבָּנָן, וּמֻתֶּרֶת לְיָבָם, יְכוֹלָה לְהִתְיַבֵּם; חוּץ מִמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת, וּמֵת, שֶׁהִיא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, וְצָרָתָהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת:

ג אֲחוֹת חֲלוּצָה, אֲסוּרָה מִדְּרַבָּנָן. לְפִיכָךְ, נָפְלָה לִפְנֵי יָבָם, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וְכֵן צָרָתָהּ אֲסוּרָה מִדְּרַבָּנָן, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:

ד מִי שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ זִקַּת שְׁנֵי יְבָמִים, הִיא אוֹ צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. כֵּיצַד, שְׁלשָׁה אַחִים נְשׂוּאִים שְׁלשָׁה נָכְרִיּוֹת, וּמֵת אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה בָּהּ אֶחָד מֵהַנִּשְׁאָרִים מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ, וּמֵת קֹדֶם שֶׁכָּנְסָהּ, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:

ה נָתַן לָהּ גֵּט, וּפֵרַשׁ שֶׁהוּא לְמַאֲמָרוֹ, הֲרֵי בָּטֵל הַמַּאֲמָר שֶׁעָשָׂה, וְאֵין עָלֶיהָ אֶלָּא זִקַּת יָבָם אֶחָד, וּמִתְיַבֶּמֶת. אֲבָל אִם נָתַן לָהּ הַגֵּט סְתָם, אֲסוּרָה לְהִתְיַבֵּם:

ו קָטָן שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וּמֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת; שֶׁאֵין בִּיאָתוֹ קוֹנָה קִנְיָן גָּמוּר, וְיֵשׁ עָלֶיהָ זִקַּת שְׁנֵי יְבָמִים:

ז מִי שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לִרְאוּבֵן, וְנִשְׁתַּחְרְרָה, וְקִדְּשָׁהּ שִׁמְעוֹן אָחִיו, וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם, וְנָפְלָה לִפְנֵי לֵוִי אֲחִיהֶם, מִתְיַבֶּמֶת לוֹ, שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים; שֶׁאִם קִדּוּשֵׁי רְאוּבֵן קִדּוּשִׁין אֵין קִדּוּשֵׁי שִׁמְעוֹן כְּלוּם; וְאִם קִדּוּשֵׁי שִׁמְעוֹן קִדּוּשִׁין, אֵין קִדּוּשֵׁי רְאוּבֵן כְּלוּם: