מִשְׁנָה בְּרוּרָה תקנה

א (א) נוהגים וכו' – על פי המדרש: "בצע אמרתו", "בזע פורפירא דיליה" [זה הטלית], "השליך משמים ארץ תפארת ישראל" – זו תפילין. (ב) בלא ברכה – ומכל מקום, אם פשטו בלילה, יש אומרים שצריך לברך עליו בבוקר. (ג) ובמנחה – שאז הציתו אש במקדש, ו"תם עוונֵך" במה ששפך הקב"ה חמתו בעצים ואבנים [הגר"א]. (ד) ותפילין – והרגיל להניח תפילין של רבינו תם, יניח גם עתה [אחרונים]. (ה) ומברכין עליהם – ונראה דיזהר שלא לקרוא עתה פרשיות קריאת שמע, וכן פרשת "קדש", דהלא כעת הוא רק כקורא בתורה, ותלמוד תורה אסור כל היום.

ב (ו) מוטה על הארץ – ואדם חלוש אין צריך להחמיר בזה, ויישן על המיטה. (ז) מיהו עוברות וכו' – והוא הדין באדם חלוש, וכנ"ל. (ח) מכבודו ומהנאתו – אסור לעשן טיטון (שקורין רייכערין) אפילו בארבע צומות, וכל שכן בתשעה באב [כנה"ג]. והחמיר מאד, עד שכתב שמי שמעשן בתשעה באב ראוי לנדותו.