Englishעברית
כניסה הירשמו בחינם

ברכות מד:

תלמוד בבלי · סדר זרעים · מסכת ברכות — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט
מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת רִאשׁוֹנִים רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

א אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו על הביעא ועל מיני קופרא בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות וכו' אבל ירקא לא ור' יצחק אמר אפילו ירקא אבל מיא לא ורב פפא אמר אפילו מיא

רַשִׁ״י קופרא כל מיני בשר אבל ירקא לא צריך לברוכי אחריה

ב מר זוטרא עביד כרב יצחק בר אבדימי ורב שימי בר אשי עביד כר' יצחק וסימנך חד כתרי ותרי כחד

רַשִׁ״י חד כתרי מר זוטרא שהוזכר כאן יחיד בלא שם אביו עביד כרב יצחק בר אבדימי שהוזכר בשמו ובשם אביו ותרי כחד מר בר רב אשי שהוזכר בשמו ובשם אביו עביד כר' יצחק שהוזכר יחיד

ג א"ר אשי אנא זמנא דכי מדכרנ' עבידנא ככולהו

רַשִׁ״י ככולהו אף כרב פפא

ד תנן כל שטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו בשלמא לרב יצחק בר אבדימי לאפוקי ירקא לר' יצחק לאפוקי מיא אלא לרב פפא לאפוקי מאי

רַשִׁ״י כל שטעון ברכה משנה היא במסכת נדה למעוטי ירקא וכ"ש מיא למעוטי מצות אין מברכין כשמסלקין תפילין וציצית ואחר תקיעת שופר ולולב

ה לאפוקי מצות

ו ולבני מערבא דבתר דמסלקי תפילייהו מברכי אקב"ו לשמור חקיו לאפוקי מאי

ז לאפוקי ריחני

ח א"ר ינאי א"ר כל שהוא כביצה ביצה טובה ממנו כי אתא רבין אמר טבא ביעתא מגולגלתא משיתא קייסי סולתא כי אתא רב דימי אמר טבא ביעתא מגולגלתא משיתא מטויתא מארבע מבושלתא כל שהוא כביצה ביצה טובה הימנו לבר מבשרא:

רַשִׁ״י כל שהוא כביצה אין לך מין מאכל שיעור כביצה שלא תהא ביצה טובה לגוף ממנו מגולגלתא צלויה לחה ורכה ששורפין אותה מגולגלתא משיתא טובה משיתא קייסי קייסי מדות מחזיקות לוג מטויתא צלויה קשה טובה מארבע קייסי מבושלתא במים עלה א"ר ינאי כל שהוא כביצה ביצה טובה ממנו

ט רע"א אפילו אכל שלק כו': ומי איכא מידי דהוה שלק מזוני א"ר אשי בקלח של כרוב שנו

רַשִׁ״י בקלח של כרוב שנו שהוא מזון דתניא לקמן כרוב למזון

י ת"ר טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים כל ירק חי מוריק וכל קטן מקטין וכל נפש משיב את הנפש וכל קרוב לנפש משיב את הנפש כרוב למזון ותרדין לרפואה אוי לו לבית שהלפת עוברת בתוכו:

רַשִׁ״י כרישין כרתי כל ירק חי מוריק נוטל תואר הפנים כל קטן שלא גדל כל צרכו ולקמן מפרש כמה כל צרכו כל נפש דבר חי הנאכל שלם כגון דגים קטנים שגדלו כל צרכן אוי לבית לכרס האוכל לפת

יא אמר מר טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים מאי תקנתיה נלעסיה ונשדייה

רַשִׁ״י נלעסיה כוססו ומשליכו

יב כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים מאי תקנתיה לשלקינהו ונבלעינהו

רַשִׁ״י לשלקינהו בקדרה הרבה שלא יצטרך לכוססו בשיניו

יג כל ירק חי מוריק א"ר יצחק בסעודה ראשונה של אחר הקזה

יד וא"ר יצחק כל האוכל ירק קודם ארבע שעות אסור לספר הימנו מאי טעמא משום ריחא וא"ר יצחק אסור לאדם שיאכל ירק חי קודם ארבע שעות

רַשִׁ״י קודם ארבע שעות שאינו זמן סעודה והריח קשה לבני אדם המספרים עמו קודם אכילה שהגוף ריקן

טו אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי אייתו קמייהו ירק חי קודם ארבע שעות אמימר ורב אשי אכול ומר זוטרא לא אכל אמרו ליה מאי דעתיך דא"ר יצחק כל האוכל ירק קודם ארבע שעות אסור לספר הימנו משום ריחא והא אנן דקא אכלינן וקא משתעית בהדן

טז אמר להו אנא כאידך דר' יצחק ס"ל דא"ר יצחק אסור לאדם שיאכל ירק חי קודם ארבע שעות

רַשִׁ״י כאידך דר' יצחק סבירא לי אבל אסור לספר לא סבירא לי

יז כל קטן מקטין אמר רב חסדא אפילו גדיא בר זוזא ולא אמרן אלא דלית ביה רבעא אבל אית ביה רבעא לית לן בה

רַשִׁ״י בר זוזא כלומר שמן וטוב ששוה זוז דלית ביה רבעא שלא גדל עד רביעית שלו כגון טלה רביעית של איל גדי כדי רביעית של שעיר גדול וכן כל דבר

יח כל נפש משיב נפש אמר רב פפא אפילו גילדני דבי גילי

רַשִׁ״י גילדני דבי גילי דגים קטנים מאד ומצויין בין הקנים באגם ואין דרכן לגדל יותר אבל דג קטן ממין דג גדול ולא גדל רובע זה הוא קטן מקטין

יט כל הקרוב לנפש משיב את הנפש אמר רב אחא בר יעקב עונקא א"ל רבא לשמעיה כי מייתית לי אומצא דבישרא טרח ואייתי לי מהיכא דמקרב לבי ברוך

רַשִׁ״י הקרוב לנפש האוכל מן הבהמה במקום חיות שלה ולקמן מפרש לה עונקא צואר מקום בית השחיטה וסמוך ללב ולמעים לבי ברוך למקום שברכו שם על השחיטה

כ כרוב למזון ותרדין לרפואה כרוב למזון אין ולרפואה לא והא תניא ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין דבש וקיבה והרת ויותרת הכבד אלא אימא כרוב אף למזון

רַשִׁ״י ומי סיסין תבשיל של פוליאו"ל והרת ולדיר"א שהולד נוצר בו יותרת הכבד טרפשא דכבדא שקורין אייבר"ש

כא אוי לו לבית שהלפת עוברת בתוכו איני והא אמר ליה רבא לשמעיה כי חזית לפתא בשוקא לא תימא לי במאי כרכת ריפתא

כב אמר אביי מבלי בשר ורבא אמר מבלי יין איתמר רב אמר מבלי בשר ושמואל אמר מבלי עצים ורבי יוחנן אמר מבלי יין

רַשִׁ״י מבלי בשר היא קשה אבל כשמבשלה עם בשר שמן מתיש כחה מבלי יין כשאין שותה אחריה יין מבלי עצים שאינו שולקה הרבה

כג א"ל רבא לרב פפא סודני אנן תברינן לה בבשרא וחמרא אתון דלא נפיש לכו חמרא במאי תבריתו לה א"ל בציבי כי הא דביתהו דרב פפא בתר דמבשלא לה תברא לה בתמנן אופי פרסייתא

רַשִׁ״י סודני בעל שכר תמרים ור' פפא מוכר שכר היה כדאמר באיזהו נשך (ד' סה.) טרשא דרב פפא שכראי לא פסיד ואמר רב פפא אי לאו דרמאי שכרא לא איעתרי (פסחים קיג.) והוא נקרא סודני כדאמרינן תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט (שם) דלא נפיש לכו חמרא ששותי שכר אתם במאי תבריתו לה לכחו של לפת אופי פרסייתא בקעיות של עצים גדולות היתה שורפת תחת קדרת הלפת

כד תנו רבנן דג קטן מליח פעמים שהוא ממית בשבעה בשבעה עשר ובעשרים ושבעה ואמרי לה בעשרים ושלשה ולא אמרן אלא במטוי ולא מטוי אבל מטוי שפיר לית לן בה ודלא מטוי שפיר לא אמרן אלא דלא שתה בתריה שכרא אבל שתה בתריה שכרא לית לן בה:

רַשִׁ״י פעמים שהוא ממית ואלו הן ביום שבעה ימים למליחתו או ביום שבעה עשר או ביום שבעה ועשרים

כה והשותה מים לצמאו וכו' לאפוקי מאי א"ר אידי בר אבין לאפוקי למאן

מְפָרְשִׁים
תּוֹסָפוֹת

א עבידנא ככולהו וכן אנו נוהגין כרב אשי דמברכינן בתר מיא ובתר ירקא בורא נפשות רבות

ב ולבני מערבא דמברכין הכי בתר וכו' ואנן לא עבדינן כבני מערבא דדוקא לדידהו שהיה דרכם לסלקם בלילה שייכא ברכה דלשמור חקיו כדכתיב ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים וגו' אבל אנו שמסלקין אותן בחצי היום או אפי' נסלקן בלילה לא שייך חקה ודוקא לדידהו דקסברי לילה לאו זמן תפילין הוא ומימים ימימה אתא למעוטי לילות שייכא ברכה דחקה אבל אנן דקי"ל דלילה זמן תפילין הוא ואנן משימין הפסוק ושמרת החקה וגו' בפסח ומה שאין אנו מניחים אותן בלילה מפני שמא יפיח בהן אפי' נמתין לסלקן עד הלילה לא מברכינן אע"ג דאנן קיימא לן דשבת וי"ט לאו זמן תפילין אפ"ה לא מברכינן דדוקא לדידהו דסבירא להו חקה קאי אתפילין מברכי' ותדע שהרי אינהו נמי לא היו מברכין אלא אתפילין לחודייהו משום דכתיב בהו חקה אבל אשאר מצות כגון ציצית ולולב וסוכה לא היו מברכין (וה"ה הכא) וקשה דהוי מצי לשנויי הכי לאפוקי שאר מצות אפי' לבני מערבא

רִאשׁוֹנִים עַל מַסֶּכֶת זוֹ: רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

חֲזָרָה לְמַעְלָה