רשב"ם על שמות ה

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת־יְהוָה וְגַם אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ׃

מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל: שהם עבדיי מארצי לעובדו, מה חלק יש לו בעם הזה שיעבדוהו?:

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת־הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם׃

תפריעו: תבטלו או תנתקו ותפרידו כמו ופרע את ראש האשה: לסבלותיכם: למלאכה שלכם ואל תבטלו מעסקיכם וגם תבטלו אחרים ממלאכה שלי:

וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת־הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת־שֹׁטְרָיו לֵאמֹר׃

הנוגשים: ממונים על השוטרים, כמו שופטים ושוטרים ממונים לצוות את השוטרים, והשוטרים רודים בעם לעשות מה שהשופטים מצוים:

לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן׃

לתת תבן: תבן היו מערבים בחומר ועושין ממנו לבנים:

וְאֶת־מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי־נִרְפִּים הֵם עַל־כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ׃

ויאמרו אלהי העברים וגו': כלומר עם ישראל מעבר הנהר באו לגור הנה, וזהו אלהי בני עבר הנהר והן עמו וצריכין לעובדו וגו' פן יפגענו וגו': מתכנת: חשבון: כי נרפים הם: ויכולין לעשות יותר:

תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ־בָהּ וְאַל־יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי־שָׁקֶר׃

ישעו: איטנדאנט ב"ל כמו וישע אל הבל, ולא ישעו עוד אל המזבחות:

אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר׃

כי אין נגרע: קמץ, גרוע לשון פעול, ואילו היה פתח היה לשעבר, וכן נשגב קמץ, אבל נשגב פתח לשעבר, ואילו היה לשעבר היה לו לכתוב כי לא נגרע:

וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן׃

אצים: דוחקים וממהרים, כמו ויאיצו המלאכים:

וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ אֶל־פַּרְעֹה לֵאמֹר לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ׃

תבן אין ניתן: קמץ, אין נתון לנו, אבל נתן פתח לשעבר וניתן הסכל: וחטאת עמך: אם דגש וקמץ הוא, כן צריך לפרשו אנו מוכים והרי חטאת עושים עמך, אבל אילו היה חטאת פתח, היה פתרונו חטאת של עמך:

וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי׃

וישב משה" אל המקום שהיה ה' מדבר עמו שם: למה הריעותה: בשביל שהוא סמוך לה"י: למה הריעותה לעם הזה: ואם תאמר כי נתחייבו בשביל רוב חטאתם ואין רואין ליגאל, אם כן למה זה שלחתני אם אינן ראויין לגאולה ולהיוושע: