רשב"ם על ויקרא ב

וְנֶפֶשׁ כִּי־תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוָה סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה׃

מנחה: כבר פירשתי לשון דורון בבראשית, מגזרת נחה את העם:

וֶהֱבִיאָהּ אֶל־בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל־לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת־אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה׃

מלא קומצו: חכמים פירשו במסכת יומא שקומץ בשלש אצבעותיו האמצעיים: אזכרתה: לשון זכר רגיל לומר בלבונה מפני הריח העולה, וכן כתיב מזכיר לבונה, וכן והיתה ללחם לאזכרה, מיני מנחות הכתובות כאן מפורשים במנחות מניין חלותיהם וכמה לבונה וכמה שמן בכל אחת, ומהו מחבת ומה הוא מרחשת, מרחשת כלי עמוק ומעשיה רוחשין, אבל מחבת אינו עמוק וכולן באות מצה, כמו שכתוב בצו את אהרן:

כָּל־הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ לֹא־תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָה׃

וכל דבש: פירות האילן, תמרים קרויין דבש:

קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַיהוָה וְאֶל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא־יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ׃

קרבן ראשית: שתי הלחם בעצרת הקרויין מנחה חדשה, ובכורי פירות המפורשים בכי תבא: תקריבו אותם לה': בעזרה תביאו אותם לתנופה ולא לקרבן אל המזבח:

וְאִם־תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוָה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ׃

ואם תקריב: לכשתקריב מנחת העומר: גרש: כמו ויגרס בחצץ שיני, טחון ברחים של גרוסות: