רש"י על שמואל א כו

וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל־הָעָם לַיְלָה וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה־בָאָרֶץ מראשתו [מְרַאֲשֹׁתָיו] וְאַבְנֵר וְהָעָם שֹׁכְבִים סביבתו [סְבִיבֹתָיו׃]

מעוכה. נעוצה:

וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי־יְהוָה כִּי אִם־יְהוָה יִגָּפֶנּוּ אוֹ־יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה׃

חי ה'. יש אומרים, ליצרו נשבע, ויש אומרים, לאבישי נשבע, אם תהרוג את הצדיק, אני אערב דמך בדמו: כי אם ה' יגפנו. יקרב מיתתו: או יומו יבא. יום שזמן מיתתו בו:

חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִשְּׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה וְעַתָּה קַח־נָא אֶת־הַחֲנִית אֲשֶׁר מראשתו [מְרַאֲשֹׁתָיו] וְאֶת־צַפַּחַת הַמַּיִם וְנֵלֲכָה לָּנוּ׃

צפחת. צלוחית:

וְעַתָּה יִשְׁמַע־נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵת דִּבְרֵי עַבְדּוֹ אִם־יְהוָה הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה וְאִם בְּנֵי הָאָדָם אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי יְהוָה כִּי־גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְהוָה לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃

הסיתך בי. לשנאתי, כל הסתה לשון שומה, אמיטמינ"ט בלע"ז: ירח מנחה. יקבל ברחמים תפלתי, להשיב חמתך ממני: כי גרשוני. מארץ ישראל: לך עבוד אלוהים אחרים. היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ בזמן הבית, כאלו עובד עבודה זרה ויונתן תרגם: איזיל דוד ביני עממיא פלחי טעותא:

וְעַתָּה אַל־יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה מִנֶּגֶד פְּנֵי יְהוָה כִּי־יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ אֶת־פַּרְעֹשׁ אֶחָד כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא בֶּהָרִים׃

הקורא. עוף ששמו קורא, ובלע"ז פרדי"ץ, וכן (ירמיהו יז יא): קורא דגר ולא ילד, ומרדף אחר קני שאר עופות, ויושב על בציהם:

וַיהוָה יָשִׁיב לָאִישׁ אֶת־צִדְקָתוֹ וְאֶת־אֱמֻנָתוֹ אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם בְּיָד וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה׃

ישיב לאיש. לכל צדיק וצדיק: