מצודת דוד על תהלים כה

לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃

נפשי אשא. אמסור נפשי לך למנה:

אֱ‍לֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל־אֵבוֹשָׁה אַל־יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי׃

בך בטחתי. הואיל ובטחתי בך ידעתי שלא אבוש ולא ישמחו אויבי במפלתי:

גַּם כָּל־קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃

גם. אז גם כל המקוים לך לא יבושו מן המלעיגים כי יראו כי יש תקוה הבוגדים. אבל הבוגדים בריעיהם חנם הם יבושו:

הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי־אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל־הַיּוֹם׃

הדריכני. רוצה לומר למדני לדעת אמיתת דרכך לפי שאתה מושיעי ואליך אקוה לזה למדני דרכך ואלך בה ואהיה ראוי לתשועה:

זְכֹר־רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃

המה. חסדיך ורחמיך:

חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל־תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר־לִי־אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְהוָה׃

כחסדך וגו׳‎. אתה ה׳‎ כפי מדת חסדך זכור ר״‎ל זכור מעשי הטובים המביאים מדת החסד: למען טובך. עשה למען מדת טובך:

טוֹב־וְיָשָׁר יְהוָה עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃

טוב וישר ה׳‎. ורוצה הוא להטיב לכל ע״‎כ מלמד הוא את החוטאים ומזהירם ללכת בדרך הנכון:

יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃

ידרך. מדריך את הענוים לאחוז בדרכיהם במשפט הראשון ולא יסורו ממנה ומלמדם עוד לאחוז בדרכי ה׳‎ וכמ״‎ש רז״‎ל מה הוא רחום וגו׳‎:

כָּל־אָרְחוֹת יְהוָה חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃

לנוצרי. לשלם חסדי לשומרי בריתו ועדותיו:

לְמַעַן־שִׁמְךָ יְהוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב־הוּא׃

למען שמך ה׳‎. המורה על הרחמים: כי רב הוא. אף שעוני גדול ורב:

מִי־זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְהוָה יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃

מי זה. מי שירא מה׳‎ ובוחר בטוב אז ה׳‎ מלמדו ללכת בדרך שבחר וכמ״‎ש רז״‎ל הבא לטהר מסייעין לו:

נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃

תלין. כשימות וישכב בקבר תנוח נפשו בטוב ובזכותו יצליח זרעו ויירשו ארץ:

סוֹד יְהוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃

ליראיו. מגלה ליראיו: ובריתו. התורה הנתונה בברית יגלה להם להודיעם:

עֵינַי תָּמִיד אֶל־יְהוָה כִּי הוּא־יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃

כי הוא וגו׳‎. ולזה עיני אליו לבטוח בו כי יש תקוה:

פְּנֵה־אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי־יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃

כי יחיד. רצה לומר אין לי אוהב וריע כי כולם קמו עלי:

צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃

צרות לבבי. הצרות אשר בלבבי המה מתרחבים והולכים לזה אשאל הוציאני ממצוקותי:

רְאֵה־אוֹיְבַי כִּי־רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃

ושנאת חמס. ר״‎ל שונאים אותי כאלו הייתי איש חמס:

תֹּם־וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ׃

תום וישר. מעשה התום והיושר שעשיתי המה ילמדו עלי זכות להיות נשמר: כי קויתיך. הואיל ואקוה לך א״‎כ מהראוי שאהיה נשמר בצרוף זכות מעשה התום והיושר:

פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃

פדה וגו׳‎. כאומר לא על עצמי בלבד אני מתפלל כי אם על כלל ישראל: