מצודת דוד על עזרא א

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר־יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת־רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס וַיַּעֲבֶר־קוֹל בְּכָל־מַלְכוּתוֹ וְגַם־בְּמִכְתָּב לֵאמֹר׃

ובשנת אחת. בשנה הראשונה: לכלות. לעת כלה הזמן אשר דבר ה׳ מפי ירמיה והיא בכלות שבעים שנה מעת שכבש נבוכדנצר את יהויקים בראשונה וכאשר פירשנו בדניאל: ויעבר קול. צוה להכריז: בכל מלכותו. בכל מדינות מלכותו: וגם במכתב. שלח הדברים האלה במכתב: לאמור. וכה אמר:

כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא־פָקַד עָלַי לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה׃

נתן לי. ר״ל הואיל וה׳ מסר בידי כל הממלכות אם כן מהראוי לי לעשות מצותו: פקד עלי. צוה עלי לבנות וכו׳ כמ״ש האומר לכורש וגו׳ והיכל תוסד (ישעיהו מ״ד:כ״ח): אשר ביהודה. אשר בארץ יהודה:

מִי־בָכֶם מִכָּל־עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת־בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃

מי בכם. כי הדברים האלה צוה להכריז ושלח בין העובדי כוכבים ולזה אמר מי הנמצא בכם מעם ה׳ יהיה ה׳ עמו ובעזרתו ויעל וגו׳ ר״ל הרשות נתון ממני לעלות הוא האלהים. פירש לומר שאלהי ישראל הוא האלהים השוכן בירושלים:

וְכָל־הַנִּשְׁאָר מִכָּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר־שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם־הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃

וכל הנשאר. ר״ל וכל אשר בע״כ ישאר במקומו כי דל הוא ואין ידו משגת לעלות: מכל המקומות. ר״ל מצוה אני אשר כל המקומות אשר דל כזה גר שם שאנשי מקום כ״א ירוממו אותו במתן כסף וכו׳ ללכת לירושלים: עם הנדבה. ר״ל הנדבה ההיא תהיה מלבד הנדבה אשר יתנו לבית ה׳:

וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת־רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת־בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃

ליהודה. אשר ליהודה: לכל העיר. את כל אשר העיר האלהים וכו׳:

וְכָל־סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי־כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת לְבַד עַל־כָּל־הִתְנַדֵּב׃

וכל סביבותיהם. כל העובדי כוכבים אשר סביבותיהם חזקו בידי העולים בתת להם די ספוקם כלי כסף וכו׳: לבד. חוץ מאשר כל התנדב מה מהם לבית ה׳:

וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת־כְּלֵי בֵית־יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו׃

הוציא. מאוצר בית העבודת כוכבים אשר נתנם שם נ״נ כמ״ש בדניאל:

וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל־יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה׃

על יד. הוציאם בפקודת המלך: ויספרם. מסרם במספר לששבצר והוא זרובבל וכן היה נקרא בל׳ פרס, ורז״ל אמרו שהוא דניאל ונקרא כן על שעמד בשש צרות:

כָּל־כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם׃

לזהב ולכסף. בין של זהב בין של כסף: חמשת אלפים וכו׳. כמספר הזה היו כל הכלים הקטנים עם הגדולים ולמעלה לא מנה כ״א הגדולים והחשובים: עם העלות. העלם יחד עם העלאת בני הגולה: