מצודת ציון על ישעיהו לב

הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ־מֶלֶךְ וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ׃

ישורו. מל׳ שררה:

וְהָיָה־אִישׁ כְּמַחֲבֵא־רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי־מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל סֶלַע־כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה׃

כמחבא. מל׳ מחבואה ומסתור: זרם. ענין מים שוטפים: כפלגי מים. כנחלי מים: בציון. מל׳ ציה ומדבר: בארץ עיפה. ר״ל במקום המגולה לאור השמש שהמקום יבש וצמא למים והושאל מהאדם העיף הצמא למים:

וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים וְאָזְנֵי שֹׁמְעִים תִּקְשַׁבְנָה׃

תשעינה. ענין הסרה והפנה כמו ועיניו השע (לעיל ו): תקשבנה. ענין שמיעה והאזנה:

וּלְבַב נִמְהָרִים יָבִין לָדָעַת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחוֹת׃

נמהרים. מל׳ מהירות: עלגים. כן יקרא המדבר הפך תכונת הדבר וכן נלעג (לשון לג) והוא מתהפך כמו כבש כשב והדומים: צחות. דברים זכים ובהירים:

לֹא־יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ׃

לנבל. כן נקרא אדם פחות ונבזה: נדיב. אדם ישר ובעל מתן: ולכילי. רמאי ובעל מרמה כמו וארור נוכל (מלאכי א): שוע. ענינו כמו נדיב וכן היערוך שועך לא בצר (איוב ל״ו:י״ט):

כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה־אָוֶן לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל־יְהוָה תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר׃

נבלה. דברי כעור וגנות וכן לבלתי עשות עמכם נבלה (שם מב): יעשה. ענין קבוץ וכן וישראל עושה חיל (במדבר כ״ד:י״ח): און. דברי רשע: אל ה׳. על ה׳: תועה. ענינו הפך האמת והוא שאול מהתועה בדרך שהולך בהפך: להריק. מל׳ רקות:

וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל ענוים [עֲנִיִּים] בְּאִמְרֵי־שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט׃

זמות. מחשבות רשע כמו זימה הוא (ויקרא כ): לחבל. ענין השחתה: משפט. ענינו דברים ישרים ונכוחים:

וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ וְהוּא עַל־נְדִיבוֹת יָקוּם׃

נדיבות. נתינת המתן: יקום. ענין עמידה והוא הפוך ההעברה:

נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי׃

שאננות. ענין השקט ושלוה וכן שאנן מואב (ירמיה מח): קומנה. הוא ענין לשון זרוז וכן קום עבור את הירדן (יהושע א׳:ב׳): האזנה. ענין נטיות האוזן לשמוע:

יָמִים עַל־שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחוֹת כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא׃

ימים. ענינו שנה כמו ימים תהיה גאולתו (ויקרא כ״ה:כ״ט): על שנה. עם שנה וכן ויבואו האנשים על הנשים (שמות ל״ה:כ״ב): תרגזנה. ענין חרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהילים ד׳:ה׳): כלה. ענין השלמה: בציר. כן נקרא תלישת הענבים כמו כי תבצור כרמך (דברים כ״ד:כ״א): אוסף. הענבים המכניסים אל הבית עד לא יבואו ימי החורף וכן ולא נאסף את תבואתינו (ויקרא כ״ה:כ׳):

חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת רְגָזָה בֹּטְחוֹת פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל־חֲלָצָיִם׃

פשוטה. מל׳ הפשט המלבוש: ועורה. ענין גלוי הבשר כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל טו): חלצים. מתנים:

עַל אַדְמַת עַמִּי קוֹץ שָׁמִיר תַּעֲלֶה כִּי עַל־כָּל־בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ קִרְיָה עַלִּיזָה׃

קוץ שמיר. שמות מיני קוצים: תעלה. תגדיל: קריה. עיר: עליזה. ענין שמחה:

כִּי־אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד־עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים׃

נוטש. נעזב כמו והנה נטש אביך (ש״א י): המון. רבוי עם: עופל. מגדל ומבצר כמו וסביב לעופל (דה״ב ל״ג): ובחן. גם הוא כעין מגדל וכן הקימו בחוניו (לעיל ל״ג): בעד. הוא במקום למ״ד השמוש וכן באה במקום מ״ם השמוש כמו בעד החלון (בראשית כ״ז) ומשפטו מהחלון: מערות. מלשון מערה: פראים. חמור הבר:

עַד־יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל וכרמל [וְהַכַּרְמֶל] לַיַּעַר יֵחָשֵׁב׃

יערה. ענין שפיכה כמו תחת אשר הערה (לקמן נ״ג): לכרמל. כן יקרא מקום שדות וכרמים:

וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד־עוֹלָם׃

ועבודת. תרגום של מעשה הוא עובדא:

וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת׃

בנוה. ענין מדור: שאננות. ענין השקט ושלוה:

וּבָרַד בְּרֶדֶת הַיָּעַר וּבַשִּׁפְלָה תִּשְׁפַּל הָעִיר׃

ברדת. מלשון ירידה:

אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל־כָּל־מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל־הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׃

אשריכם. ענין הצלחה כמו אשריך ישראל (דברים ל״ג): משלחי. ענינו דבר הנעזב לרצונו וכן ונער משולח מביש אמו (משלי כ״ט:ט״ו):