מצודת ציון על ישעיהו מב

הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ־בּוֹ בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא׃

אתמך. ענין השענה: רצתה. מל׳ רצון:

קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט׃

קנה. מטה: רצוץ. מרוסס וכן משענת הקנה הרצוץ (לעיל לו) ופשתה. פשתן: כהה. ענין עכירות וחושך וכן בהרות כהות (ויקרא יג): יכבנה. מל׳ כבוי:

לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ עַד־יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ׃

ירוץ. מל׳ רציצה: ולתורתו. מל׳ הוראה ולמוד: ייחלו. יקוו כמו יחל ישראל (תהלים קלא):

כֹּה־אָמַר הָאֵל יְהוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ׃

רוקע. ענין פרישה וכן לרוקע הארץ על המים (שם קלו):

אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם׃

ואחזק. ענין אחיזה: ואצרך. ענין שמירה:

לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ׃

לפקוח. ענין פתיחה כמו פוקח עורים (שם קמו): מבית כלא. מקום מאסר:

יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ׃

יצוחו. ענין הרמת קול:

יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף־יַצְרִיחַ עַל־אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃

יעיר. מלשון התעוררות: יריע. מלשון תרועה: יצריח. ענין צעקה בקול גדול כמו מר צורח (צפניה א):

הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד׃

החשיתי. ענין שתיקה כמו לא אחשה (לקמן סב): אחריש. אשתוק אתאפק. ענין התחזקות כמו המון מעיך וגו׳ התאפקו (לקמן סג): אפעה. ענין צעקה ובדרז״ל פעיתא היא דא (סוכה לא): אשום. מל׳ שממון: אשאף. ענין בליעה וכן ושאף צמים חילם (איוב ה׳:ה׳):

אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת וְכָל־עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ׃

אחריב. מל׳ חורבן: אוביש. מלשון יבש: ואגמים. מקום כניסת המים:

וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא־יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים׃

בנתיבות. מלשון נתיב ושביל: אדריכם. מל׳ דריכה והלוך: אשים. מל׳ שימה ומעקשים. מל׳ עקש ועקום: למישור. מל׳ ישר ושוה:

נָסֹגוּ אָחוֹר יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ׃

נסוגו אחור. ענין החזרה לאחור וכן ונסג מאחר אלהינו (לקמן נט) למסכה. לצורת גלולים הנעשה ממתכת ביציקה והתכה:

הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת׃

הביטו. ענין הסתכלות וראיה:

מִי עִוֵּר כִּי אִם־עַבְדִּי וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם וְעִוֵּר כְּעֶבֶד יְהוָה׃

כמלאכי. ענין שליח:

ראית [רָאוֹת] רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע׃

פקוח. ענין פתיחה:

יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃

חפץ. ענין רצון: ויאדיר. ענין חוזק:

וְהוּא עַם־בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין־אֹמֵר הָשַׁב׃

בזוז. מל׳ בזה ושלל: ושסוי. ענין רמיסה כמו שסוהו כל עוברי דרך (תהילים פ״ט:מ״ב): הפח. ענין דאבון ודאג כמו ונפש בעליה הפחתי (איוב ל״א:ל״ט): ובבתי כלאים. הוא משמר בית האסורים: החבאו. מל׳ מחבואה ומסתור: משיסה. כמו למשיסה והוא ענין רמיסה:

מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר׃

יאזין. ישמע באזניו: יקשיב. ענין שמיעה:

מִי־נָתַן למשוסה [לִמְשִׁסָּה] יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא־אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ׃

ולא אבו. ולא רצו כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה:ז׳):

וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר־בּוֹ וְלֹא־יָשִׂים עַל־לֵב׃

חמה אפו. כפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) והדומים ועזוז. מלשון עוז וחוזק: ותלהטהו. ענין הבערה ושרפה כמו אש לוהט (תהילים ק״ד:ד׳) ותבער. מלשון הבערה: