מצודת ציון על ישעיהו נח

קְרָא בְגָרוֹן אַל־תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם׃

בגרון. בצואר: אל תחשוך. אל תמנע כמו ולא חשכת (בראשית כ״ב): הרם. מלשון הרמה:

לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ־חֵפֶץ וְכָל־עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ׃

צמנו. ענין תענית: ענינו. מלשון עינוי התענית: עצביכם. מלשון עצבון תנגשו. תלחצו ותדחקו כמו ונגש העם (לעיל ג׳):

הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא־תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם׃

ומצה. ענין מריבה כמו וזדון יתן מצה (משלי י״ג:י׳): באגרוף. כן יקרא היד הכפופה באצבעותיה וכן באבן או באגרוף (שמות כ״א:י״ח): במרום. בשמים הרמים:

הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא־צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה׃

הלכוף. מלשון כפיפה והשפלה: כאגמון. הוא הפוך מן גמא והוא שם צמח רך וכן כפה ואגמון (לעיל ט׳): ושק. יריעה עבה: יציע. מלשון מצע המשכב:

הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל־מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ׃

פתח. ענין התרה: חרצבות. ענין קישור ואיסור וכן אין חרצובות למותם (תהילים ע״ג:ד׳): אגודות. ענין דבר הקשור יחד וכן אגודת אזוב (שמות י״ב): מוטה. ענין עצי העול כמו מוסרות ומוטות (ירמיה כ״ז): רצוצים. ענין שבירה ונתיצה כמו הרוצצות אביונים (עמוס ד׳): חפשים. ענין חירות כמו יצא לחפשי חנם (שמות כ״א:ב׳) תנתקו. ענין העתק והסרה ממקומו:

הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי־תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם׃

פרוס. ענין שבירה ובציעה וכן פורש אין להם (איכה ד׳:ד׳): מרודים. נאנחים ונאנקים כמו אריד בשיחי (תהלים נ״ה): ומבשרך. מקרובך כמ״ש כי אחינו בשרנו הוא (בראשית ל״ז:כ״ז): תתעלם. מלשון העלם והסתר:

אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ׃

כשחר. הוא האור המאיר בפאת המזרח עד לא יצא השמש: וארוכתך. ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי (ירמיהו ח׳:כ״ב): יאספך. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים י״ט:ט״ו):

אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם־תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר־אָוֶן׃

יענה. מלשון עניה ותשובה: תשוע. ענין צעקה כמו שועתי שמעת קולי (יונה ב׳:ג׳): הנני. הנה אני: מוטה. עצי העול: און. ענינו דבר שאינו הגון:

וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם׃

ותפק. ותוציא כמו זממו אל תפק (תהילים ק״מ:ט׳): נפשך. ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כ״ב): נענה. מלשון עינוי: וזרח. ענין הארה: ואפלתך. מלשון אופל וחושך: כצהרים. היא עת עמידת השמש בחצי השמים:

וְנָחֲךָ יְהוָה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא־יְכַזְּבוּ מֵימָיו׃

ונחך. ענין הנהגה כמו ולא נחם (שמות י״ב): בצחצחות. ענין יובש וצמאון כמו שכנו צחיחה (תהלים ס״א): יחליץ. יזיין כמו חלוצי צבא (במדבר ל״א:ה׳) ור״ל יבריא ויחזיק: רוה. שביעה כמו תלמיה רוה (תהלים ס״ה): יכזבו. ענין עזיבת הדבר וההפסקה כמו תהיה לי כמו אכזב (ירמיהו ט״ו:י״ח):

וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר־וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת׃

מוסדי. מלשון יסוד: גודר פרץ. בונה כותל במקום הפרוץ והשבור כמו והגדר גדר וכו׳ (יחזקאל מ״ג): משובב. מלשון השבה: נתיבות. שביל ודרך: לשבת. מלשון ישיבה:

אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר׃

תשיב. מלשון השבה: חפצך. מלשון חפץ ורצון: עונג. מלשון תענוג ותפנוק דרכיך. עניניך וכן דרכי ספרתי (תהלים קי״ט):

אָז תִּתְעַנַּג עַל־יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־בָּמֳותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר׃

והרכבתיך. מלשון רכיבה והתנשאות: במותי. ענין גובה כמו על במתי עב (לעיל י״ד):