מצודת ציון על ירמיהו י

כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל־תֵּחָתּוּ כִּי־יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה׃

ומאותות. מל׳ אות וסימן: תחתו. ענין פחד ושבר:

כִּי־חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא כִּי־עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי־חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד׃

כי. אשר: חוקות. ענין דבר קבוע: חרש. אומן עץ: במעצד. שם כלי גדול עשוי לחתוך בו וכן חרש ברזל מעצד (ישעיהו מ״ד:י״ב):

בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם וְלוֹא יָפִיק׃

במסמרות. ביתדות וכן וברזל לרוב למסמרים (דה״א כב): ובמקבות. הוא הפטיש כמו ותשם את המקבת בידה (שופטים ד׳:כ״א) ויקרא כן ע״ש שראשו א׳ חד לנקוב בו האבנים: יפיק. ענין כשלון וכן ופיק ברכים (נחום ב):

כְּתֹמֶר מִקְשָׁה הֵמָּה וְלֹא יְדַבֵּרוּ נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא כִּי לֹא יִצְעָדוּ אַל־תִּירְאוּ מֵהֶם כִּי־לֹא יָרֵעוּ וְגַם־הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם׃

מקשה. ענין הקשת הקורנס וכן מקשה אחת (שמות ה): נשוא ינשוא. מל׳ משא וסבל: יצעדו. ענין פסיעות והילוך כמו מטיבי צעד (משלי ל): ירעו. מלשון רעה: אותם. עמהם וכן ואדבר אותך (יחזקאל ב):

מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל־חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל־מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃

יאתה. ענין רצוי כמו ויאותו הכהנים (מ״ב יג):

וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא׃

יבערו. מלשון בער ושוטה וכן איש בער לא ידע (תהילים צ״ב:ז׳): ויכסלו. מלשון כסיל: מוסר. ענין תוכחה:

כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא וְזָהָב מֵאוּפָז מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צוֹרֵף תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם׃

מרקע. מרודד לעשות טסים וכן ועשו אותם רקועי פחים (במדבר וז): מתרשיש. שם מקום: מאופז. מין זהב טוב וכן בכתם אופז (דניאל י): תכלת וארגמן. שמות מיני צבעים חשובים:

וַיהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא־אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא־יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ׃

מקצפו. מל׳ קצף וזעם: תרעש. ענין תנועה והנדה: יכילו. ענין סבל כמו ומי יכילנו (יואל ב):

כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי־שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן־תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה׃

כדנה. כזאת: להום. להם ומצאנו בל׳ ארמי המ״ם במקום הנו״ן כמו וכן אמרין להום (עזרא ה׳:ג׳): אלה. בזה לשון ארמי כלשון עברי וכן אלה מאניא (שם):

עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם׃

תבל. הם המקומות המיושבות מבני אדם:

לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה ארץ [הָאָרֶץ] בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו׃

לקול. באה הלמ״ד במקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי ל״א:ח׳): תתו. מל׳ נתינה: המון. מל׳ המייה ושאון: ויעלה. באה הוי״ו במקום אז וכן אם נקבה תלד וטמאה שבועים (ויקרא י״ב:ה׳) ור״ל אז טמאה: נשיאים. עננים ע״ש שמנשאים עצמן למעלה וכן מעלה נשיאים (תהלים קלה):

נִבְעַר כָּל־אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל־צוֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא־רוּחַ בָּם׃

נבער. מל׳ בער ושוטה: מדעת. מהיות בו דעת וכן וימאסך ממלך (ש״א טז) ור״ל מהיות מלך: הוביש. מל׳ בושה: נסכו. הפסל הנעשה ביציקת המתכת וכן אלהי מסכה (שמות לד):

הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ׃

תעתועים. מל׳ תועה: פקודתם. ענין השגחה:

אִסְפִּי מֵאֶרֶץ כִּנְעָתֵךְ ישבתי [יֹשֶׁבֶת] בַּמָּצוֹר׃

אספי. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים י״ט:ט״ו): כנעתך. ענין סחורה כמו וחגור נתנה לכנעני (משלי ל״א:כ״ד): במצור. ענין מבצר ע״ש שאין לכבשה בלא מצור וכן ערי מצור (דה״ב ח):

כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי קוֹלֵעַ אֶת־יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת וַהֲצֵרוֹתִי לָהֶם לְמַעַן יִמְצָאוּ׃

קולע. ענין השלכת אבן בכלי המיוחד לזה וכן ויקלע ויך את הפלשתי (ש״א יז): והצרותי. מל׳ צר ונזק:

אוֹי לִי עַל־שִׁבְרִי נַחְלָה מַכָּתִי וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ זֶה חֳלִי וְאֶשָּׂאֶנּוּ׃

נחלה. מלשון חולי: ואשאנו. מל׳ משא וסבל:

אָהֳלִי שֻׁדָּד וְכָל־מֵיתָרַי נִתָּקוּ בָּנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם אֵין־נֹטֶה עוֹד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי׃

שודד. ענין עושק: מיתרי. חבלי האוהל וכן יתירים לחים (שופטים יז): נתקו. נעתקו ממקומם: ומקים. מלשון הקמה: יריעותי. ענין וילון:

כִּי נִבְעֲרוּ הָרֹעִים וְאֶת־יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ עַל־כֵּן לֹא הִשְׂכִּילוּ וְכָל־מַרְעִיתָם נָפוֹצָה׃

נבערו. מל׳ בער ושוטה: השכילו. ענין הצלחה וכן ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (ש״א יח): מרעיתם. מל׳ מרעה ור״ל צאן מרעיתם: נפוצה. ענין פיזור:

קוֹל שְׁמוּעָה הִנֵּה בָאָה וְרַעַשׁ גָּדוֹל מֵאֶרֶץ צָפוֹן לָשׂוּם אֶת־עָרֵי יְהוּדָה שְׁמָמָה מְעוֹן תַּנִּים׃

ורעש. ענין תנועה והנדה: מעון. מדור: תנים. מין נחש:

יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי לֹא לָאָדָם דַּרְכּוֹ לֹא־לְאִישׁ הֹלֵךְ וְהָכִין אֶת־צַעֲדוֹ׃

צעדו. ענין פסיעות והלוך כמו ויהי כי צעהו (ש״ב ו):

יַסְּרֵנִי יְהוָה אַךְ־בְּמִשְׁפָּט אַל־בְּאַפְּךָ פֶּן־תַּמְעִטֵנִי׃

במשפט. ר״ל במשפט הראוי לגלות אוזן למוסר וכן ויסרתיך למשפט (לקמן ל):

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּךָ וְעַל מִשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ כִּי־אָכְלוּ אֶת־יַעֲקֹב וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ וְאֶת־נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃

אכלו, ואכלהו. ענין אבדון: ויכלהו. מלשון כליון: נוהו. ענין מדור כמו וזורה על נוהו (איוב י״ח:ט״ו): השמו. מלשון שממון: