מצודת ציון על יחזקאל כד

בֶּן־אָדָם כתוב־[כְּתָב־] לְךָ אֶת־שֵׁם הַיּוֹם אֶת־עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶל־יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה׃

עצם. גוף הדבר יקרא עצם וכן לא נכחד עצמי ממך (תהלים קלט): סמך. ענין הקרוב:

וּמְשֹׁל אֶל־בֵּית־הַמֶּרִי מָשָׁל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת וְגַם־יְצֹק בּוֹ מָיִם׃

שפות. ענין העמדת הסיר על הכירה כמו שפות הסיר הגדולה (מ״ב ד): הסיר. הקדרה: יצוק. שפוך:

אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ כָּל־נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא׃

אסוף. הכנס כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים י״ט:ט״ו): נתחיה. איבריה כמו ונתח אותו לנתחיו (ויקרא א׳:י״ב): ירך. הוא הרגל: כתף. הוא רוחב היד ממעל: עצמים. ר״ל איברים:

מִבְחַר הַצֹּאן לָקוֹחַ וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ רַתַּח רְתָחֶיהָ גַּם־בָּשְׁלוּ עֲצָמֶיהָ בְּתוֹכָהּ׃

דור. מל׳ מדורה והבערה כמו מדורות אש (ישעיה ל): רתח רתחיה. ענין הבשול בחוזק שמעלה כעין אבעבועות וכן ירתיח כסיר מצולה (איוב מ״א:כ״ג):

לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה אוֹי עִיר הַדָּמִים סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָה בָהּ וְחֶלְאָתָהּ לֹא יָצְאָה מִמֶּנָּה לִנְתָחֶיהָ לִנְתָחֶיהָ הוֹצִיאָהּ לֹא־נָפַל עָלֶיהָ גּוֹרָל׃

חלאתה. ענין זוהמא ודומה לו במקראות שלאחריו:

כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה עַל־צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל־הָאָרֶץ לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר׃

צחיח. ענין יובש כמו שכנו צחיחה (תהלים סח):

הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ הָתֵם הַבָּשָׂר וְהַרְקַח הַמֶּרְקָחָה וְהָעֲצָמוֹת יֵחָרוּ׃

התם. ענין השלמה וכליון כמו עד תומי אותה בידו (ירמיהו כ״ז:ח׳): והרקח המרקחה. כן נקרא תערובות הבשמים וכן רוקח מרקחת (שמות ל): יחרו. ענין יובש מחום האש כמו ותוכו נחר (לעיל טו):

וְהַעֲמִידֶהָ עַל־גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ תִּתֻּם חֶלְאָתָהּ׃

רקה. ריקנית: תחם. תתחמם: וחרה. ענין יובש: נחושתה. עניינו תחתית הדבר ושוליו כמו השפך נחושתך (לעיל טז): ונתכה. מל׳ התכה והמסה כמו והתכתי אתכם (לעיל כב): טומאתה. ר״ל המיאוס: תתום. ענין כליון:

תְּאֻנִים הֶלְאָת וְלֹא־תֵצֵא מִמֶּנָּה רַבַּת חֶלְאָתָהּ בְּאֵשׁ חֶלְאָתָהּ׃

תאונים. ענין עלילה ושקר כמו כי תואנה הוא מבקש (שופטים י״ד:ד׳): הלאת. ענין יגיעה כמו מה הלאתיך (מיכה ו): רבת. מלשון רבוי:

אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בָּאָה וְעָשִׂיתִי לֹא־אֶפְרַע וְלֹא־אָחוּס וְלֹא אֶנָּחֵם כִּדְרָכַיִךְ וְכַעֲלִילוֹתַיִךְ שְׁפָטוּךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה׃

אפרע. ענין בטול והשבתה כמו ותפרעו כל עצתי (משלי א׳:כ״ה): אחוס. מל׳ חס וחמלה: אנחם. ענין הפוך מחשבה: וכעלילותיך. כמעשיך:

בֶּן־אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ׃

מחמד. מל׳ חמדה ואהוב:

הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא־תַעֲשֶׂה פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל־שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל׃

האנק. ענין אנחה כמו אנקת אסיר (תהלים קב): דום. ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י): חבוש. כן יקרא התקון בראש והקשירה וכן וחבשת להם מגבעות (שמות כה): תעטה. ענין עטיפה כמו ועל שפם יעטה (ויקרא י״ג:מ״ה): שפם. הוא שער השפתים:

אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ׃

גאון. ענין רוממות: עוזכם. ענין חוזק: ומחמל. מל׳ חמלה ורחמנות:

וּפְאֵרֵכֶם עַל־רָאשֵׁיכֶם וְנַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם לֹא תִסְפְּדוּ וְלֹא תִבְכּוּ וּנְמַקֹּתֶם בַּעֲוֺנֹתֵיכֶם וּנְהַמְתֶּם אִישׁ אֶל־אָחִיו׃

ונמקותם. מל׳ המקה והמסה: ונהמתם. מל׳ המיי׳:

וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה תַּעֲשׂוּ בְּבֹאָהּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה׃

למופת. לאות וסימן:

וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֲלוֹא בְּיוֹם קַחְתִּי מֵהֶם אֶת־מָעוּזָּם מְשׂוֹשׂ תִּפְאַרְתָּם אֶת־מַחְמַד עֵינֵיהֶם וְאֶת־מַשָּׂא נַפְשָׁם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם׃

משא. מל׳ נשיאה והרמה:

בַּיּוֹם הַהוּא יָבוֹא הַפָּלִיט אֵלֶיךָ לְהַשְׁמָעוּת אָזְנָיִם׃

הפליט. הנמלט מהמלחמה כמו ויבא הפליט ויגד לאברם (בראשית י״ד:י״ג):

בַּיּוֹם הַהוּא יִפָּתַח פִּיךָ אֶת־הַפָּלִיט וּתְדַבֵּר וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד וְהָיִיתָ לָהֶם לְמוֹפֵת וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃

תאלם. מלשון אלם: