מצודת ציון על יחזקאל מ

בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד־יְהוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה׃

בעצם. ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך (תהילים קל״ט:ט״ו):

בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל־הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה־עִיר מִנֶּגֶב׃

ויניחני. מל׳ הנחה: כמבנה. מל׳ בנין:

וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה וְהִנֵּה־אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת וּפְתִיל־פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר׃

ופתיל. חוט כפול ושזור כמו פתיל תכלת (שמות ל״ט:ל״א) והוא קו המדה: וקנה. מטה ומקל:

וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ־אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח וַיָּמָד אֶת־רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד׃

וטופח. כן יקרא מדת ד׳ אצבעות אגוד יחד:

וַיָּבוֹא אֶל־שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה וַיַּעַל במעלותו [בְּמַעֲלוֹתָיו] וַיָּמָד אֶת־סַף הַשַּׁעַר קָנֶה אֶחָד רֹחַב וְאֵת סַף אֶחָד קָנֶה אֶחָד רֹחַב׃

במעלותיו. הם המדרגות שעולין דרך בם: סף. כן יקרא מזוזות הפתח וכן וירעשו הספים (עמוס ט):

וְהַתָּא קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב וּבֵין הַתָּאִים חָמֵשׁ אַמּוֹת וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אוּלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד׃

והתא. ענין חדר מה וכן אל תא הרצים (מלכים א י״ד:כ״ח) ויקרא כן על כי הוא בגבול גוף הבנין והוא מל׳ תתאו לכם (במדבר ל״ד:ז׳) שהוא ענין גבול: אולם. ענין בית שער ועשויה כעין כפה ממעל: מהבית. מבפנים:

וַיָּמָד אֶת־אֻלָם הַשַּׁעַר שְׁמֹנֶה אַמּוֹת ואילו [וְאֵילָיו] שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְאֻלָם הַשַּׁעַר מֵהַבָּיִת׃

ואילו. כן יקראו המזתות על כי היו עגולים כאילן אלה:

וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה מִדָּה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּם וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִם מִפֹּה וּמִפּוֹ׃

מפה. מכאן וכן עד פה תבוא (איוב ל״ח:י״א):

וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת אַמָּה אֶחָת וְאַמָּה־אַחַת גְּבוּל מִפֹּה וְהַתָּא שֵׁשׁ־אַמּוֹת מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ׃

וגבול. ר״ל מקום פנוי מבלי בנין:

וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר היאתון [הָאִיתוֹן] עַל־לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי חֲמִשִּׁים אַמָּה׃

ועל פני. הוא ענין גובה ע״ש שפני האדם הוא בגובה הגוף: האיתון. ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיה כ״א): על. כמו עם: לפני. ענין גובה:

וְחַלֹּנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל־הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב וְכֵן לָאֵלַמּוֹת וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל־אַיִל תִּמֹרִים׃

אטומות. ענין סתימה כמו אוטם אזנו (שם לג): אל התאים. ר״ל בהתאים אל במקום בי״ת וכן ואל הארון (שמות כה): אליהמה. הם המזוזות: לאלמות. מל׳ אולם: ואל איל. והאיל הוא המזתה:

וַיְבִיאֵנִי אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְהִנֵּה לְשָׁכוֹת וְרִצְפָה עָשׂוּי לֶחָצֵר סָבִיב סָבִיב שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת אֶל־הָרִצְפָה׃

לשכות. חדרים כמו ויביאם לשכתה (ש״א ט): ורצפה. ענין הצעת אבנים למדרך הרגל וכן על רצפת בהט ושש (אסתר א׳:ו׳):

וְהָרִצְפָה אֶל־כֶּתֶף הַשְּׁעָרִים לְעֻמַּת אֹרֶךְ הַשְּׁעָרִים הָרִצְפָה הַתַּחְתּוֹנָה׃

כתף. צד ועבר: לעומת. נגד:

וּמַעֲלוֹת שִׁבְעָה עלותו [עֹלוֹתָיו] ואלמו [וְאֵלַמָּיו] לִפְנֵיהֶם וְתִמֹרִים לוֹ אֶחָד מִפּוֹ וְאֶחָד מִפּוֹ אֶל־אילו [אֵילָיו׃]

עולותיו. מעלותיו:

וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים שָׁם יָדִיחוּ אֶת־הָעֹלָה׃

ידיחו. ענין רחיצה ושטיפה במים:

וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם׃

אליהם. אצלם בסמוך להם:

וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעוֹלָה אַבְנֵי גָזִית אֹרֶךְ אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְרֹחַב אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְגֹבַהּ אַמָּה אֶחָת אֲלֵיהֶם וְיַנִּיחוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת־הָעוֹלָה בָּם וְהַזָּבַח׃

גזית. מל׳ גזיזה ור״ל מסותתות ביושר: ויניחו. הוי״ו יתירה:

וְהַשְׁפַתַּיִם טֹפַח אֶחָד מוּכָנִים בַּבַּיִת סָבִיב סָבִיב וְאֶל־הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּשַׂר הַקָּרְבָן׃

והשפתים. ת״י ענקלין והם ווין על רביעית הארז שעל העמודים כפופים ראשיהם למעלה שתולין בהם הקרבנות ומפשיטין אותן: מוכנים. מל׳ הכנה וקביעות: בבית. מבפנים:

וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי לִשְׁכוֹת שָׁרִים בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי אֲשֶׁר אֶל־כֶּתֶף שַׁעַר הַצָּפוֹן וּפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם אֶחָד אֶל־כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים פְּנֵי דֶּרֶךְ הַצָּפֹן׃

שרים. מלשון שיר ור״ל משוררים: ופניהם. ר״ל פתחיהם שהוא פני הבית:

וַיְדַבֵּר אֵלָי זֹה הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת׃

לכהנים. משרתי ה׳ יקראו כהנים ואם אינם מבני אהרן:

וַיָּמָד אֶת־הֶחָצֵר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה מְרֻבָּעַת וְהַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי הַבָּיִת׃

מרובעת. מלשון רבוע: הבית. כן יקרא ההיכל כי היה מקורה כעין בית ולא כן החצירות: