מצודת ציון על מיכה א

דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל־מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־חָזָה עַל־שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם׃

המורשתי. מן מורישה והיא מערי יהודה:

שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי יְהוִה בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ׃

הקשיבי. ענין שמיעה:

כִּי־הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל־במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ׃

ודרך. מלשון דריכה ורמיסה: במתי. ענין גובה כמו ועל במותי ידריכני (חבקוק ג׳:י״ט):

וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמוֹרָד׃

ונמסו. ענין המגה והמסה: יתבקעו. מל׳ בקיעה: כדונג. הוא השעוה וכן היה לבי כדונג (תהלים כד): מוגרים. ענין הזלה ושפיכה כמו וכמים הנגרים (ש״ב יד): במורד. במקום מדרון והוא מלשון ירידה וכן ויכום במורד (יהושע ז):

בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל־זֹאת וּבְחַטֹּאות בֵּית יִשְׂרָאֵל מִי־פֶשַׁע יַעֲקֹב הֲלוֹא שֹׁמְרוֹן וּמִי בָּמוֹת יְהוּדָה הֲלוֹא יְרוּשָׁלִָם׃

במות. מזבחות של עכו״ם:

וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה׃

לעי. ענין תל וגל כמו שמו את ירושלים לעיים (תהילים ע״ט:א׳): למטעי. מלשון נטיעה: והגרתי. ענין הזלה ושפיכה ואמר בלשון שאלה על ההפלה: לגי. לעמק:

וְכָל־פְּסִילֶיהָ יֻכַּתּוּ וְכָל־אֶתְנַנֶּיהָ יִשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל־עֲצַבֶּיהָ אָשִׂים שְׁמָמָה כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד־אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ׃

יכתו. מל׳ כתיתה ושבירה: אתנניה. מל׳ אתנן: עצביה. העכו״ם תקרא כן על כי מעצבת לב עובדיה קורא ואינו נענה:

עַל־זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה שילל [שׁוֹלָל] וְעָרוֹם אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה׃

ואילילה. מל׳ יללה: שולל. ענין שטות וטרוף הדעת וכן מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז): כתנים. מין נחש: כבנות יענה. שם עוף בת היענה:

כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ כִּי־בָאָה עַד־יְהוּדָה נָגַע עַד־שַׁעַר עַמִּי עַד־יְרוּשָׁלִָם׃

אנושה. כאובה ביותר כמו אנוש חצי (שם לד): שער עמי. עיר עמי וכן באחד שעריך (דברים יז):

בְּגַת אַל־תַּגִּידוּ בָּכוֹ אַל־תִּבְכּוּ בְּבֵית לְעַפְרָה עָפָר התפלשתי [הִתְפַּלָּשִׁי׃]

התפלשי. ענין הגלגול והלכלוך וכן והתפלשו אדירי הצאן (ירמיהו כ״ה:ל״ד):

עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה־בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ׃

עריה. ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל טז): בשת. הוא כנוי לערוה וכן והחזיקה במבושיו (דברים כה):

כִּי־חָלָה לְטוֹב יוֹשֶׁבֶת מָרוֹת כִּי־יָרַד רָע מֵאֵת יְהוָה לְשַׁעַר יְרוּשָׁלִָם׃

חלה. מל׳ חיל וחלחלה:

רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ יוֹשֶׁבֶת לָכִישׁ רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת־צִיּוֹן כִּי־בָךְ נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל׃

רתום. הוא ענין אסור וקשירה והוא לשון ערבי: לרכש. שם מין בהמה הקלה לרוץ כמו רכבי הרכש (אסתר ח): לבת ציון. לעדת ציון: פשעי. כן יקראו הפסילים כי מפשעת אנשים וכן והפשע שומם (דניאל ח):

לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃

שלוחים. כן יקרא מתן גדול וכן ויתנה שלוחים לבתו (מ״א ט): על. כמו אל: מורשת. מל׳ ירושה: לאכזב. ענין עזיבה והפסק כמו כי תכזבי (ישעיה נז):

עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִי לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד־עֲדֻּלָּם יָבוֹא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל׃

אבי. כמו אביא באלף וכן אל יני ראשי (תהילים קמ״א:ה׳) ומשפטו יניא באל״ף:

קָרְחִי וָגֹזִּי עַל־בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר כִּי גָלוּ מִמֵּךְ׃

קרחי. ענין מריטת השער וכן והקריחי עליך (יחזקאל כז): וגוזי. מל׳ גזיזה וחתוך וכן גזי נזרך (ירמיה ז): תענוגיך. מל׳ עונג ותפנוק: