מצודת ציון על נחום ג

הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף׃

הוי. כמו אוי: כחש. שקר: פרק. ענין השבר כמו ופרסיהן יפרק (זכריה י״א): ימיש. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות י״ג):

קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה׃

שוט. שבט ושרביט כמו שוט לסוס (משלי כ״ו): אופן. גלגל המרכבה: דוהר. כן יקרא דליגת וקפיצת הסוס כמו מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה׳:כ״ב): מרקדה. מלשון רקוד וקפיצה:

פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה יכשלו [וְכָשְׁלוּ] בִּגְוִיָּתָם׃

פרש. כן יקרא הרגיל לרכוב על הסוס: ולהב. כן יקרא ברזל החרב כי כשהיא מלוטשת מברקת כלהב אש וכן ולהב חניתו (ש״א י״ז): וברק. כן יקרא ברול החנית כי הוא מבריק כברק כאשר ילטשו וכן ברק חרבי (דברים ל״ב): וכובד. ענין רבוי כמו בעם כבד (במדבר כ׳): פגר. כן יקרא גוף ההרוג: לגויה. לגוף כמו גוית שאול (ש״א ל״א):

הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל־פָּנָיִךְ וְהַרְאֵיתִי גוֹיִם מַעְרֵךְ וּמַמְלָכוֹת קְלוֹנֵךְ׃

וגליתי. מלשון גלוי: שוליך. הוא תחתית הבגד כמו על שולי המעיל (שמות כ״ה): מערך. גלויך וכן עריה בושת (מיכה א׳): קלונך. מלשון קלון ובזיון:

וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים וְנִבַּלְתִּיךְ וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי׃

שקוצים. מלשון שקץ ומאוס: ונבלתיך. ענין כיעור ומגונה כמו אגלה את נבלותה (הושע ב׳:י״ב): כראי. ענין טנוף ולכלוך וכן מוראה ונגאלה (צפניה ג׳):

וְהָיָה כָל־רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה מִי יָנוּד לָהּ מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ׃

ידוד. מלשון נדידה: שדדה. ענין עושק: ינוד. מלשון נדידה והנעה: מאין. מאיזה מקום:

הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר־חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ׃

התיטבי. מלשון טוב: מנוא. נוא היא אלכסנדריא כן ת״י: אמון. כמו המון והוא ענין עם רב וכן ואת יתר האמון (ירמיה כ״ב): ביאורים. כן יקראו החפירות המושכות מים: חיל. הוא החומה הנמוכה שלפני הגבוה וכן ויאבל חיל וחומה (איכה ב׳:ח׳):

כּוּשׁ עָצְמָה וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ׃

עצמה. ענין חוזק: פוט ולובים. שמות אומות:

גַּם־הִיא לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת וְעַל־נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל וְכָל־גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים׃

עולליה. בנים הקטנים: ירטשו. ענין בקיעה כמו וקשתות נערים תרטשנה (ישעיהו י״ג:י״ח): ידו. ענין השלכה כמו ואל עמי ידו גורל (יואל ד׳:ג׳): רתקו. ענין שלשלאות כמו עשה הרתוק (יחזקאל ז׳:כ״ג) ור״ל קשרו בשלשלאות: בזקים. גם הוא ענין שלשלאות כמו לאסור מלכיהם בזיקים (תהילים קמ״ט:ח׳) ועם כי אמר רתקו אמר גם בזקים לתוספת ביאור וכן מסעף פארה (ישעיה י):

גַּם־אַתְּ תִּשְׁכְּרִי תְּהִי נַעֲלָמָה גַּם־אַתְּ תְּבַקְשִׁי מָעוֹז מֵאוֹיֵב׃

נעלמה. מל׳ העלם: מעוז. ענין חוזק:

כָּל־מִבְצָרַיִךְ תְּאֵנִים עִם־בִּכּוּרִים אִם־יִנּוֹעוּ וְנָפְלוּ עַל־פִּי אוֹכֵל׃

עם בכורים. כמו ובכורים וכן אדמוני עם יפה עינים (ש״א טו) ור״ל ויפה עינים: בכורים. ענין גמר הבשול כמו בכורה אותה נפשי (מיכה ז׳:א׳): ינועו. מל׳ הנעה והנדה:

הִנֵּה עַמֵּךְ נָשִׁים בְּקִרְבֵּךְ לְאֹיְבַיִךְ פָּתוֹחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִך׃

בריחיך. כעין מטה לנעול השערים ע״י:

מֵי מָצוֹר שַׁאֲבִי־לָךְ חַזְּקִי מִבְצָרָיִךְ בֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן׃

מצור. כן יקרא העיר בעת שהגייסות צרים עליה: שאבי. כן יקרא לקיחת המים כמו ותשאב לכל גמליו (בראשית כ״ד:כ׳): ורמסי. מל׳ רמיסה ודריכה: בחומר. הוא הטיט וכפל הדבר במ״ש: החזיקי. ענין אחיזה: מלבן. מל׳ לבינה העומדים לבנין החומה:

שָׁם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה׃

כילק. מין ארבה: התכבד. ענין טיאוט וגריפה לנקות ובדרו״ל מכבדים את הבית (ברכות נה) וכן כבוד מכל כלי חמדה (לעיל ב):

הִרְבֵּית רֹכְלַיִךְ מִכּוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף׃

הרבית. מל׳ רבוי: רוכליך. סוחריך וכן בעיר רוכלים שמו (יחזקאל י״ז:ד׳): פשט. ענין פרישה: ויעוף. מל׳ עפיפה ופריחה:

מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד וְלֹא־נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם׃

מנזריך. מל׳ נזר ועטרה כמו את הנזר (מ״ב יא): וטפסריך. ענין שררה כמו פקדו עליה טפסר (ירמיהו נ״א:כ״ז): כגוב גובי. הוא מין ארבה וכן יוצר גובי (עמוס ז׳:א׳) ור״ל מין הגדול שבארבה ודוגמתו בעדי עדיים (יחזקאל ט״ז:ז׳) ור״ל בהטוב והיפה שבעדים: בגדרות. מל׳ גדר וכותל: קורה. מל׳ קור וצנה: נודד. מל׳ נדידה: אים. איה הם:

נָמוּ רֹעֶיךָ מֶלֶךְ אַשּׁוּר יִשְׁכְּנוּ אַדִּירֶיךָ נָפֹשׁוּ עַמְּךָ עַל־הֶהָרִים וְאֵין מְקַבֵּץ׃

נמו. מל׳ תנומה ושינה: רועיך. מנהיגיך: אדיריך. גבוריך: נפושו. הוא מל׳ נופש ומרגוע כמו שבת וינפש (שמות לא):

אֵין־כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ נַחְלָה מַכָּתֶךָ כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ כִּי עַל־מִי לֹא־עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד׃

כהה. ענין עכירות וחושך כמו ככה הנגע (ויקרא יג): נחלה. מל׳ חולי: תקעו כף. ענין ההכות כף אל כף לשמחה וכן כל העמים תקעו כף (תהילים מ״ז:ב׳):