מצודת ציון על תהלים ה

לַמְנַצֵּחַ אֶל־הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד׃

הנחילות. מלשון נחיל של דבורים (ב״ק קי״ד) והוא שם כלי זמר אשר קולו נשמע כשריקת הדבורים:

אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְהוָה בִּינָה הֲגִיגִי׃

האזינה. הטה אוזן לשמוע:

הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי־אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל׃

הקשיבה. עניין שמיעה: שועי. צעקתי:

יְהוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ־לְךָ וַאֲצַפֶּה׃

ואצפה. ואקוה:

כִּי לֹא אֵל־חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע׃

יגורך. ידור עמך:

לֹא־יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ שָׂנֵאתָ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן׃

הוללים. שוטים וערבבי הדעת וכן ודעת הוללות וסכלות (קהלת א׳:י״ז): און. עמל ושקר:

יְהוָה נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הושר [הַיְשַׁר] לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃

שוררי. ענין הבטה כמו לא תשורני עין (איוב ז׳):

כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר־פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן׃

נכונה. מלשון נכון וישר: קרבם. תוך לבם: הוות. שבר כמו עד יעבור הוות (לקמן נ״ז): גרונם. צוארם כמו קרא בגרון (ישעיה נ״ח): יחליקון. ענין דברים רכים:

הַאֲשִׁימֵם אֱ‍לֹהִים יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ כִּי־מָרוּ בָךְ׃

האשימם. מלשון אשמה: מרו. מלשון מרי ומרד:

וְיִשְׂמְחוּ כָל־חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׃

ותסך. מלשון סכך: ויעלצו. וישמחו:

כִּי־אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק יְהוָה כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ׃

כצנה. דומה הוא למגן: תעטרנו. ענין סבוב וכן עוטרים אל דוד (שמואל א׳ כג) ע״ש שהעטרה מסבבת את הראש: