מצודת ציון על תהלים כא

תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל־מָנַעְתָּ סֶּלָה׃

וארשת. ענין מבטא ואמירה ואין לו דומה במקרא ובפייט של ר״ה ארשת שפתינו:

כִּי־תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז׃

תשית. תשים: לראשו. בראשו:

גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו׃

תשוה. תשים:

כִּי־תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת־פָּנֶיךָ׃

תחדהו. מל׳ חדוה ושמחה כמו ויחד יתרו (שמות י״ח):

תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל־אֹיְבֶיךָ יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ׃

תמצא. תספיק כמו ומצא להם (במדבר י״א):

תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ יְהוָה בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְתֹאכְלֵם אֵשׁ׃

תשיתמו. תשים אותם: יבלעם. מלשון בליעה והשחתה:

כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל־פְּנֵיהֶם׃

שכם. חלק כמו שכם אחד (בראשית מח): במיתריך. הוא חבל הקשת כמו על יתר (לעיל יא):