מצודת ציון על תהלים לב

לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה׃

נשוי. ענין מחילה כמו כל תשא עון (הושע י״ד:ג׳):

כִּי־הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל־הַיּוֹם׃

בלו. נרקב:

כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה׃

לשדי. ענין לחלוחית כמו לשד השמן (במדבר י״א): בחרבוני. מל׳ חורב ויובש החום: קיץ. הם ימי החמה:

אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ־זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי׃

ואורך. ואלמדך: איעצה. מל׳ עצה:

אַל־תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג־וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ׃

במתג ורסן. שמות כלי בחל ההושם בפי הבהמה להוליכם ע״י ולקשטה: עדיו. פיו כמו המשביע בטוב עדיך (לקמן ק״ג): לבלום. ענין חסימת וסגירת הפה ובדרז״ל מי שבולם עצמו בשעת מריבה (חולין פ״ט):