מצודת ציון על תהלים קב

תְּפִלָּה לְעָנִי כִי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃

יעטוף. מלשון עטיפה ולבישה: שיחו. ענין ספור התלאות כמו אשיחה במר נפשי (איוב ז):

כִּי־כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹ־קֵד נִחָרוּ׃

כמוקד. הוא מקום הבערת האש כמו על מוקדה (ויקרא ו׳): נחרו. ענין יובש כמו נחר מפוח (ירמיה ז׳):

דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת׃

לקאת. ככוס שמות עופות מצויות במדבר ובחרבות:

שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל־גָּג׃

שקדתי. ענין מהירות כי שוקד אני (שם א׳): בודד. בדד ויחידי:

כָּל־הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ׃

מהוללי. ר״ל המתלוצצים בי כעל כסיל והוא מלשון הוללות וסכלות (קהלת א):

כִּי־אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי׃

ושקוי. מלשון משקה: מסכתי. ענין מזיגה כמו מסכה יינה (משלי ט׳):

פָּנָה אֶל־תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא־בָזָה אֶת־תְּפִלָּתָם׃

הערער. מלשון הערה ר״ל המעורר בתפלה:

כִּי־הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ יְהוָה מִשָּׁמַיִם אֶל־אֶרֶץ הִבִּיט׃

השקיף. ענין הבטה:

לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃

אנקת. ענין צעקת אנחה כמו באנוק חלל (יחזקאל כו): לפתח. ענין התרת הקשר כמו מוסר מלכים פתח (איוב י״ב:י״ח):

עִנָּה בַדֶּרֶךְ כחו [כֹּחִי] קִצַּר יָמָי׃

ענה. מלשון ענויים:

אֹמַר אֵלִי אַל־תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ׃

תעלני. ענין סלוק כמו כעלות גדיש בעתו (שם ה׳):

לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃

לפנים. מתחלה כמו וזאת לפנים בישראל (רות ד׳:ז׳):

הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃

יבלו. ענין רקבון וכמישה כמו ועלהו לא יבול (לעיל א׳):

וְאַתָּה־הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃

הוא. ר״ל דבר העומד בהויתו ומתקיים: יתמו. מל׳ תם והשלמה:

בְּנֵי־עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃

יכון. מל׳ הכנה: