מצודת ציון על משלי א

לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים׃

לקחת. ענין ידיעה ולמוד כמו לקח טוב נתתי לכם (לקמן ד):

לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה׃

ערמה. ענין התחכמות כמו ערום יערים הוא (ש״א כ״ג): ומזמה. ענין מחשבה כמו זממה שדה ותקחהו (לקמן לא):

יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה׃

תחבולות. עניינו דקות העיון כמו ובתחבולות עשה מלחמה (לקמן כ): יקנה. מצינו לשון קנין אף אם אין שם מוכר כמו קונה שמים וארץ (בראשית י״ד:י״ט) ורבים כמוהו:

לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם׃

ומליצה. עניינו אמרים צחים המקובלים על הלב: וחידותם. עניינו דברים סתומים קשי ההבנה:

יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ׃

אוילים. ר״ל רשעים כי אין אדם עובר עבירה אא״כ נכנס בו רוח שטות:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃

תטוש. ענין עזיבה כמו כי לא יטוש ה׳ את עמו (ש״א יב): תורת. ענין למוד והוראה:

כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ׃

לוית. ענין חבור ודבוק כמו הפעם ילוה אישי (בראשית כ״ט:ל״ד): וענקים. עניני עדי הצואר כמו ולבד מן הענקות (שופטים ח׳:כ״ו): לגרגרותיך. מלשון גרון וצואר יפתוך. מלשון פיתוי והסתה:

בְּנִי אִם־יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל־תֹּבֵא׃

תבא. ענין רצון כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה:ז׳):

אִם־יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם׃

נארבה. נשב במארב לארוב: נצפנה. ענין הסתר:

גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ׃

כיס. אמתחת ושק:

כִּי־חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל־בַּעַל כָּנָף׃

מזורה. ענין פזור ופרישה כמו מזרה בעיניו כל רע (לקמן כ׳): בעלי כנף. הצפרים שיש להם כנפים:

כֵּן אָרְחוֹת כָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח׃

ארחות. ענין הנהגה וסדר: בוצע בצע. ענין גזל כמו מה תקות חנף כי יבצע (איוב כ״ז:ח׳):

חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ׃

תרונה. ענין הכוזה והשמעת קול כמו ויעבור הרנה במחנה (מ״א כב):

עַד־מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ־דָעַת׃

פתים. כמו פתאים ר״ל שוטים הנפתים מהר:

תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם׃

אביעה. אדבר כמו יביע אומר (תהלים יט):

וַתִּפְרְעוּ כָל־עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם׃

ותפרעו. ענין בטול והשבתה כמו למה משה ואהרן תפריעו וגו׳ (שמות ה׳:ד׳): לא אביתם. לא רציתם:

גַּם־אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם׃

באידכם. ענין צער ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):

בְּבֹא כשאוה [כְשׁוֹאָה ] פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה׃

כשואה. כחושך כמו אמש שואה ומשואה (, שם): יאתה. ענין ביאה כמו מצפון זהב יאתה (שם ז):

אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי׃

ישחרנני. ענין דרישה כמו לשחר פניך (לקמן ז):

לֹא־אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל־תּוֹכַחְתִּי׃

נאצו. הוא לשון מושאל על הבזיון וכן כי נאצו האנשים את מנחת ה׳ (ש״א ב):

כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם׃

משובת. ענינו ההשקט והמרגוע כמו בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל׳:ט״ו):

וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן־בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה׃

ושאנן. ענין השקט כמו לעשתות שאנן (איוב יב):