מצודת ציון על משלי ג

חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל־יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ׃

לוח. נסר והוא ענין מליצה ושאלה:

רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ׃

לשרך. הוא הטבור כמו שררך אגן הסהר (ש״ה ו): ושקוי. ר״ל המוח המשקה העצמות:

וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ׃

אסמיך. הם אוצרות התבואה כמו את הברכה באסמיך (דברים כ״ח:ח׳): יקביך. הם הבורות אשר היין יורד בהם כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה׳:ב׳): יפרצו. ענין התחזקות ברבוי כמו פרצו לרוב (דה״א ד):

מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ׃

תקוץ. ענין מאוס כמו קצתי בחיי (בראשית כז):

כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶה׃

ירצה. מלשון רצוי ופיוס:

אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה׃

יפיק. יוציא כמו ויפיק רצון (לקמן ח):

כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ׃

ומחרוץ. היא הזהב הטוב כמו בירקרק חרוץ (תהלים סח):

יְקָרָה הִיא מפניים [מִפְּנִינִים] וְכָל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ־בָהּ׃

מפנינים. הם המרגליות:

עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃

מאושר. משובח כמו אשרי האיש (שם א):

בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָל׃

ירעפו. יטיפו כמו יערוף כמטר לקחי (דברים לג):

בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה׃

ילוזו. ענין הטיה והסרה:

אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף׃

תגוף. ענין הכאה כמו פן תגוף באבן רגליך (תהילים צ״א:י״ב):

אִם־תִּשְׁכַּב לֹא־תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ׃

וערבה. ענין מתיקות כמו וערבה לה׳ מנחת (מלאכי ג׳:ד׳):

אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃

ומשואת. ענין חושך כמו אמש שואה ומשואה (איוב לא):

כִּי־יְהוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד׃

בכסלך. ענין בטחון ותקוה כמו אשר יקוט כסלו (שם ח׳):

אַל־תִּמְנַע־טוֹב מִבְּעָלָיו בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך [יָדְךָ] לַעֲשׂוֹת׃

לאל. ענין כח ואמצות:

אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא־יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ׃

תחרוש. ענין מחשבה כמו חורשי און (שם ד׳):

כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה נָלוֹז וְאֶת־יְשָׁרִים סוֹדוֹ׃

נלוז. הנוטה מדרך הישר:

מְאֵרַת יְהוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ׃

מארת. מלשון ארור: ונוה. מדור כמו נוה איתן (ירמיה מט):

כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן׃

מרים. מלשון תרומה והפרשה: קלון. בזיון והוא מלשון קלוי באש (ויקרא ב׳:י״ד) כי בעבור הבזיון יתאדם הפנים כאלו נקלה באש, או הוא מלשון קלות: