מצודת ציון על משלי ד

שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה׃

והקשיבו. ענין שמיעה והאזנה:

כִּי־בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי׃

רך. מעונג:

וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ־דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה׃

ויורני. ענין למוד כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כ״ח:ט׳):

סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה׃

סלסלה. ענין משמוש כמו כבוצר על סלסלות (ירמיה ז׳) ובדרז״ל מסלסל בשערו (נזיר ג׳):

תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ׃

תמגנך. ענין מסירה כמו אשר מגן צריך (בראשית י״ד:כ׳):

בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹשֶׁר׃

הוריתיך. ענין למוד:

בְּלֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם־תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל׃

צעדך. פסיעותיך: תרוץ. ענין מהירת ההליכה:

בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא וְאַל־תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים׃

תאשר. ענין הלוך ופסיעות כמו ואשרו בדרך בינה (לקמן ט):

פְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבָר־בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר׃

פרעהו. ענין בטול והשבתה כמו ותפרעו כל עצתי (לעיל ב) שטה. ענין הטיה והסרה כמו אל ישט אל דרכיה (לקמן ז׳):

וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד־נְכוֹן הַיּוֹם׃

נוגה. ענין הארה כמו מנוגה נגדו (תהלים י״ח): הולך ואור. ר״ל בכל פעם יותר וכן וירח יקר הולך (איוב ל״א:כ״ו):

אַל־יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ׃

אל יליזו. אל ינטו:

הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ׃

ולזות. ענין נטיה ועקימה:

עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ׃

ועפעפיך. אישון העין:

פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל־דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ׃

פלס. ענין יושר ועש״ז נקרא מטה המאזנים פלס ומאזני וכו׳ (לקמן טז) לפי שבו מיישר המשקל: