מצודת ציון על איוב יא

הֲרֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה וְאִם־אִישׁ שְׂפָתַיִם יִצְדָּק׃

יענה. מלשון עניה ותשובה:

בַּדֶּיךָ מְתִים יַחֲרִישׁו וַתִּלְעַג וְאֵין מַכְלִם׃

בדיך. כזב הבדוי מן הלב כמו מלבך אתה בודאם (נחמיה י): מתים. אנשים כמו מתי מספר (בראשית לד):

וַתֹּאמֶר זַךְ לִקְחִי וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ׃

לקחי. ענין הלימוד וההרגל כמו הלוקחים לשונם (ירמי׳ כג): ובר. ברור ונקי:

וְיַגֶּד־לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי־כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה וְדַע כִּי־יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֺנֶךָ׃

לתושיה. כן נקראה חכמת התורה והוא מל׳ יש על כי ישנה לעולם ולא תחזור לאין כשאר הדברים: ישה. ילוה כמו אשר ישה ברעהו (דברים ט״ו:ב׳):

אִם־יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר וְיַקְהִיל וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ׃

יחלוף. יעבור מן העולם וכן עד בוא חליפתי (לקמן יד): ויקהיל. יאסוף כמו ויקהל משה (שמות לה):

וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד׃

נבוב. חלול וריק כמו נבוב לוחות (שם כז): ילבב. מלשון לב ר״ל יקנה לב: ועיר. כן נקרא החמור בקטנותו וכן עיר בן אתונות (זכריה ט): פרא. חמור הבר:

כִּי־אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא׃

מוצק. חזק כדבר הניצק ממתכת:

וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה׃

חלד. זמן כמו וחלדי כאין נגדך (תהילים ל״ט:ו׳): תעופה. ענין חשך:

וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים׃

ורבצת. ענין השכיבה לנוח: יחלו. ישאלו ויבקשו: רבים. גדולים כמו ורבי המלך (ירמיה מא):

וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח־נָפֶשׁ׃

תכלינה. המתאוה לדבר ואינה באה קרוי בל׳ מקרא כליון עינים: ומנוס. מל׳ ניסה ובריחה: מנהם. מהם: מפח נפש. דאבון נפש על שם שקרובה הנפש לפחת לצאת מן הגוף וכן ונפש בעליה הפחתי (לקמן לא):