מצודת ציון על איוב יח

עַד־אָנָה תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר׃

קנצי. הוא מלשון קץ וסוף:

מַדּוּעַ נֶחְשַׁבְנוּ כַבְּהֵמָה נִטְמִינוּ בְּעֵינֵיכֶם׃

נטמינו. מלשון אטימות וכן ונטמתם בם (ויקרא יא):

טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק־צוּר מִמְּקֹמוֹ׃

צור. היוצר:

גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא־יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ׃

ידעך. יקפץ וינתר כמו נדעכו ממקומם (לעיל ו): יגה. יאיר ווזרח כמו יגיה חשכי (תהלים יח): שביב. ניצוץ כמו שביבין די נור (דניאל ז):

יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ׃

אונו. כחו כמו מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳):

כִּי־שֻׁלַּח בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו וְעַל־שְׂבָכָה יִתְהַלָּךְ׃

שבכה. מצנפת ר״ל רשת הארוגה כמצנפת וכן בעד השבכה (מלכים ב א):

יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים׃

פח. רשת: צמים. כמו צמאים:

טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִיב׃

טמון. נסתר: נתיב. דרך:

סָבִיב בִּעֲתֻהוּ בַלָּהוֹת וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו׃

בעתוהו. מלשון בעתה: בלהות. הוא הפוך מן בהלות וכן בלהות אתנך (יחזקאל כז): והפיצוהו. יפזרו כמו והפיצך ה׳ (דברים כח):

יְהִי־רָעֵב אֹנוֹ וְאֵיד נָכוֹן לְצַלְעוֹ׃

אונו. בניו הבאים מכחו וכן וראשית אוני (בראשית מט): ואיד. מקרה רע כמו הלא איד לעול (לקמן לא): לצלעו. לאשתו ע״ש שנאמר ויבן וגו׳ את הצלע וגו׳ לאשה (בראשית ב):

יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָוֶת׃

בדי. ענפי כמו ותעש בדים (יחזקאל וז) והוא מושאל על האברים: בכור. ענין שר כמו גם אני בכור אתנהו (תהילים פ״ט:כ״ח):

יִנָּתֵק מֵאָהֳלוֹ מִבְטַחוֹ וְתַצְעִדֵהוּ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת׃

ינתק. יעתק: מאהלו. זו אשתו וכעין זה ארז״ל על וישב מחוץ לאהלו (ויקרא י״ד:ח׳): ותצעידהו. מלשון צעדה והלוך:

תִּשְׁכּוֹן בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִי־לוֹ יְזֹרֶה עַל־נָוֵהוּ גָפְרִית׃

יזורה. יפוזר כמו זורה את גורן (רות ג): נוהו. מדורו:

מִתַּחַת שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ וּמִמַּעַל יִמַּל קְצִירוֹ׃

ימל. יכרת כמו ימולל ויבש (תהלים צ): קצירו. ענפו כמו ועשה קציר (לעיל יד):

זִכְרוֹ־אָבַד מִנִּי־אָרֶץ וְלֹא־שֵׁם לוֹ עַל־פְּנֵי־חוּץ׃

חוץ. ענין שוק כמו וחוצות תשים לך בדמשק (מ״א כ):

יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל־חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ׃

יהדפוהו. ענין דחי׳ וכתישה כמו אל ידפנו (לקמן לב): ינדוהו. מל׳ נדידה:

לֹא נִין לוֹ וְלֹא־נֶכֶד בְּעַמּוֹ וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו׃

נין. זה הבן: נכד. זה בן הבן: שריד. שיור כמו שריד ופליט (ירמיה מב):

עַל־יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים וְקַדְמֹנִים אָחֲזוּ שָׂעַר׃

נשמו. תמהו כמו פנו אלי והשמו (לקמן כא): שער. כמו סער בסמ״ך: