מצודת ציון על איוב לח

אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי׃

אזר. חגור: כגבר. ר״ל כאיש גבור: חלציך. מתניך:

אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה׃

איפה. איה פה:

מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו׃

קו. חבל המדה:

עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ׃

אדניה. הם הדברים אשר יעמידו עליהם העמודים כמו אדני החצר (שמות לח): הטבעו. מל׳ טביעה והתחיבה בעומק: ירה. השליך כמו ירה בים (שם טו): פנתה. מל׳ פנה וזוית:

בְּרָן־יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים׃

ברן. מל׳ רננה: כוכבי בקר. הוא כמו כוכבי אור כי בקר ואור אחד הוא והכוונה היא על כוכבי לכת המאירים ביותר וכן הללוהו כל כוכבי אור (תהילים קמ״ח:ג׳): ויריעו. מל׳ תרועה: בני אלהים. הם המלאכים וכן ויבאו בני אלהים (לעיל א):

וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא׃

ויסך. ענין מחיצה וגדר כמו ויסך אלוה בעדו (לעיל ג): בגיחו. ענין המשכה כמו כי יגיח ירדן (לקמן נו):

בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ׃

חתולתו. ענין כריכה ועטיפה כמו והחתל לא חתלת (יחזקאל ט״ז:ד׳):

וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם׃

ואשבור. מל׳ גאוה כי בהרמת כעין מטה עשוי לסגור בו את הדלתות:

וָאֹמַר עַד־פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא־יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ׃

עד פה. עד הנה: בגאון. מל׳ גאוה כי בהרמת הגלים נראים כאלו מתגאים כי יגבהו למעלה ומשמיעים קול גדול:

הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּה] [הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ׃

השחר. היא כמו בקר:

לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה׃

וינערו. ענין הנפילה מן הדבר אשר ינענעו בכח רב כמו גם חצני נערתי (נחמיה ה׳:י״ג):

תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ׃

חותם. צורה כמו חותם תכנית (יחזקאל כח):

וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר׃

רמה. גבוה ונשאה:

הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ׃

נבכי. עומק הים כמו מבכי נהרות (לעיל כח):

הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה׃

שערי מות ושערי צלמות. על הקבר יאמר וכפל הדבר במ״ש:

אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי־זֶה מְקֹמוֹ׃

אי זה. אנה זה:

אֲשֶׁר־חָשַׂכְתִּי לְעֶת־צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה׃

קרב. גם הוא ענין מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (תהלים קמד):

אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר יָפֵץ קָדִים עֲלֵי־אָרֶץ׃

יפץ. יפזר כמו ויפץ העם (שמות ה):

מִי־פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת׃

פלג. ענין חלוקה כמו נפלגה הארץ (בראשית י): לשטף. מרוצת המתים כמו ורוחו כנחל שוטף (ישעיהו ל׳:כ״ח): תעלה. חפירה כמו ויעש תעלה (מ״א יח): לחזיז. כן יקרא הענן כמו ה׳ עושה חזיזים (זכריה י׳:א׳): קולות. כמו וקולות:

לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא׃

שואה ומשואה. חשך ושממה וכן אמש שואה ומשואה (לעיל ל):

הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב אוֹ מִי־הוֹלִיד אֶגְלֵי־טָל׃

אגלי. ענין מעין כמו גלות מים (יהושע טו) והאל״ף נוספת כמו האל״ף מן ואחותי באזניכם (לעיל יג):

מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ׃

הקרח. הוא הגליד שע״פ המים הנקפה מן הקור וכן כעין הקרח הנורא (יחזקאל א׳:כ״ב): וכפור. הנופל בימי הקור בעת השחר וכן כפור כאפר יפזר (תהילים קמ״ז:ט״ז):

כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ׃

יתחבאו. מל׳ מחבואה ומסתור:

הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ׃

מעדנות. ענין קשורים וכן וילך אליו אגג מעדנות (ש״א טו) ובדרז״ל המתיר ראשי מעדנים (כלים פ״כ):

הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם׃

מזרות. כמו מזלות הרי״ש במקום הלמ״ד וכן וממזרים קרה (לעיל לו): על בניה. עם בניה וסמוך להם וכן ויבאו האנשים על הנשים (שמות ל״ה:כ״ב): תנחם. תנהיגם כמו ולא נחם אלהים (שם יג):

הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ׃

משטרו. מל׳ שוטר והוא ענין ממשלה מה:

הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּךָּ׃

ושפעת. ענין רבוי כמו שפעת גמלים (ישעיה ס):

מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה׃

בטוחות. בכליות ויקראו כן ע״ש שהם טוחות ומכסות בחלב והוא מל׳ וטח את הבית (ויקרא י״ד:מ״ב): לשכוי. הלב נקרא כן לפי שהוא צופה ומביט את הנולדות ותרגומו של שדה צופים (במדבר כ״ג:י״ד) הוא חקל סכותא וכן נאמר עברו משכיות לבב (תהילים ע״ג:ז׳):

מִי־יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב׃

יספר. מל׳ ספיר והוא שם אבן יקר הבהיר מאד ור״ל עושה אותם בהירים כספיר: ונבלי. ונודות כמו ונבליהם ינפצו (ירמיה מח) ועל העננים יאמר בל׳ שאלה:

בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ׃

בצקת. מל׳ יציקה והתכה: רגבים. הם חתיכות עפר כמו רגבי נחל (לעיל כא):

כִּי־יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב׃

ישוחו. יכופפו קומתם כמו קודר שחותי (תהלים לה): במעונות. מל׳ מעון ומדור: למו ארב. לארוב וכן למו פי (לקמן מ):

מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי־ילדו [יְלָדָיו] אֶל־אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי־אֹכֶל׃

צידו. ענין מזון כמו לחם צידם (יהושע ט):