מצודת ציון על איוב לט

הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי־סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר׃

יעלי סלע. הוא תיש הבר: חולל. חיל וחבלי לידה וכן חלנו כמו ילדנו (ישעיהו כ״ו:י״ח): תשמור. ענין השגחה על דבר מה שלא יעבור המועד וכן משמרות כהונה ולויה יקראו כן עש״ז:

תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּחְנָה׃

תכרענה. מל׳ כריעה על הברכים: תפלחנה. ענין בקיעה כמו יפלח כליותי (לעיל טז) ור״ל יצאו דרך הבקיעה ודוגמתו מקבת בור נקרתם (ישעיהו נ״א:א׳) ומשפטו יצאתם דרך נקרה: חבליהם. חבלי הלידה:

יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ׃

יחלמו. ענין בריאות כמו בריר חלמות (לעיל ו): בבר. ויוצא אותו החוצה (בראשית ט״ו:ה׳) ת״א לברא:

מִי־שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ׃

פרא. הוא חמור הבר: חפשי. לחירות: ומוסרות. קשרי רצועות העול כמו מוסרות ומוטות (ירמיה כז): ערוד. פרא למוד מדבר (שם ב) תרגומו כערודא:

אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ וּמִשְׁכְּנוֹתָיו מְלֵחָה׃

ערבה. מלחה עניינם כמו מדבר וכן בארץ ערבה ושוחה (שם) וכמו ארץ מלחה (שם טז):

יִשְׂחַק לַהֲמוֹן קִרְיָה תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָע׃

תשואות. ענין המיה ורעש כמו תשואות חן (זכריה ד): נוגש. הוא הכופה על המלאכה:

יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ וְאַחַר כָּל־יָרוֹק יִדְרוֹשׁ׃

יתור. ירגל כמו מתור הארץ (במדבר יב):

הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם־יָלִין עַל־אֲבוּסֶךָ׃

היאבה. הירצה כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה:ז׳): רים. כמו ראם והיא חיה גדולה: ילין. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א׳:כ״א): אבוסך. הוא המקום שמאכילין שם את הבהמות כמו וחמור אבוס בעליו (שם):

הֲ‍תִקְשָׁר־רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ אִם־יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶיךָ׃

בתלם עבותו. הבי״ת משמשת בשנים כאלו אמר בתלם בעבותו ותלם היא הערוגה הנעשה בחרישה כמו תלמי שדי (הושע יב): ישדד. ענין כתישת רגבי העפר וכן ישדד לו יעקב (שם י):

הֲתִבְטַח־בּוֹ כִּי־רַב כֹּחוֹ וְתַעֲזֹב אֵלָיו יְגִיעֶךָ׃

ותעזוב. ענין הנחה: יגיעך. התבואה הבא בעמל ויגיעה:

הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי־ישוב [יָשִׁיב] זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף׃

יאסוף. יכניס אל הבית:

כְּנַף־רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם־אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה׃

כנף. בעל כנף וכן כל עוף כנף (בראשית א׳:כ״א) ור״ל בעל כנף ששמו רננים: נעלסה. ענין שמחה וגילה כמו נתעלסה באהבים (משלי ז): אם. הוא כמו או וכן יאמר בהפך או במקום אם וכמ״ש או נודע כי שור נגח הוא (שמות כ״א:ל״ו): אברה. ענינו כמו כנף וכן אבר כיונה (תהילים נ״ה:ז׳) ור״ל בעל כנף חסידה או נוצה והם שמות מיני עופות:

וַתִּשְׁכַּח כִּי־רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ׃

תזורה. ענין מעוך להוציא הבלוע וכן והזורה תבקע אפעה (ישעיהו נ״ט:ה׳): תדושה. מל׳ דישה וכתישה:

הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא־לָהּ לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי־פָחַד׃

הקשיח. הוא מלה מורכבת מן קשה ומן סח ור״ל הקשה לבה וסחה מדעתה ועם כי היא בשי״ן וכן תקשיח לבנו מיראתך (שם סג):

כִּי־הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה וְלֹא־חָלַק לָהּ בַּבִּינָה׃

השה. השכיחה כמו אתם ישראל לא תנשני (שם מד):

כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ׃

תמריא. מל׳ מרי ומרד: תשחק. תלעג:

הְתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה׃

התרעישנו. מל׳ רעש: הוד. הדר ופאר: נחרו. הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן נחרת סוסיו (ירמיהו ח׳:ט״ז) אימה ופחד:

יַחְפְּרוּ בָעֵמֶק וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ יֵצֵא לִקְרַאת־נָשֶׁק׃

יחפרו. ירגלו ויחפשו כמו לחפור את הארץ (יהושע ב׳:ב׳): נשק. כלי זיין כמו בנשק יבערו (יחזקאל לט):

יִשְׂחַק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת וְלֹא־יָשׁוּב מִפְּנֵי־חָרֶב׃

יחת. יפחד כמו אל תחת (ירמיה א):

עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה לַהַב חֲנִית וְכִידוֹן׃

אשפה. כן נקרא נרתק החצים כמו אשפתו כקבר פתוח (שם ה): להב. ברזל החנית והכדון יקראו להב כי יבריקו כלהב אש וכן ולהבת חניתו (ש״א יז):

בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא־אָרֶץ וְלֹא־יַאֲמִין כִּי־קוֹל שׁוֹפָר׃

ורוגז. ענין חרדה ומהירות התנועה: יגמא. ענין בליעה ושתיה כמו הגמיאיני נא (בראשית כד):

בְּדֵי שֹׁפָר יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה רַעַם שָׂרִים וּתְרוּעָה׃

בדי. בהרבה כמו בדי אש (ירמי׳ כא): האח. הוא ל׳ שמחה כמו האח נפשנו (תהלים לה): יריח. מל׳ ריח ור״ל ירגיש: רעם. כמו רעש:

הֲ‍מִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר־נֵץ יִפְרֹשׂ כנפו [כְּנָפָיו] לְתֵימָן׃

יאבר. מל׳ אברה וכנף ור״ל יעוף בכנפיו: נץ. שם עוף:

אִם־עַל־פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּוֹ׃

קנו. מלשון קן ומדור:

סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן עַל־שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה׃

שן סלע. כן יקרא החדוד הבולט מן הסלע וכן שן הסלע מהעבר מזה (שמואל א י״ד:ד׳) והוא מושאל משן הפה הבולט: ומצודה. מגדל גבוה כמו מצדות סלעים (ישעיה לג):

מִשָּׁם חָפַר־אֹכֶל לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ׃

חפר. מרגל ומחפש:

ואפרחו [וְאֶפְרֹחָיו] יְעַלְעוּ־דָם וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הוּא׃

ואפרוחיו. כן יקראו העופות בקטנותם כמו אפרוחים או בצים (דברים כ״ב:ו׳): יעלעו. יבלעו כמו ושמת שכין בלועך (משלי כ״ג:ב׳):