אבן עזרא על תהלים קט
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל־תֶּחֱרַשׁ׃
למנצח, אלהי תהלתי - טעם אל תחרש - כנגד הבא אחריו -
כִּי פִי רָשָׁע וּפִי־מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר׃
כי, ופי מרמה - ופי איש מרמה, כמו: אל תהי מרי והפה פעול למלת פתחו, כאילו כתוב כי רשע ואיש מרמה פתחו פיהם עלי.
וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם׃
ודברי - חסר בי"ת ובדברי כמו כי ששת ימים, או דרך משל כי הדברים סבבוהו. וילחמוני - וילחמו עמי חנם, כמו לא יגורך רע לא יגור עמך רע.
תַּחַת־אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה׃
תחת - יו"ד אהבתי סימן הפועל. ואני תפלה - איש תפלה. והטעם: שהייתי מתפלל לשם בעדם, כדרך: ואני בחלותם לבושי שק.
וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי׃
וישימו - יו"ד אהבתי פעול, שהיה ראוי שיאהבוני.
הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל־יְמִינוֹ׃
הפקד, רשע - אחר שתגבר ימינו עליו, ושטן כנגד ישטנוני והוא אדם כדרך ויקם ה' שטן לשלמה, גם ויעמד והוא אחד מיועצי.
בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה׃
בהשפטו - עמי, כי הוא עשה לי עול וחמס. ותפלתו – שאמות הפך תפלתי בעדו, על כן לחטאה.
יִהְיוּ־יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר׃
יהיו - אמר יהושע: כי פקודתו הוא אשתו. ולפי דעתי: כי הוא ופקודת כל האדם. והטעם: שתהיה מיתתו בידי אדם. ויש אומרים: כי פקודתו הוא נפשו, שהוא כמו פקדון:
יִהְיוּ־בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה׃
יהיו, יתומים - קטנים. אלמנה - בימי נעוריה, כי ימיו יהיו מעטים.
וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם׃
ונוע - כדרך: והמה יניעון לאכול. ושאלו - פועל כבד, כמו: שאל ישאלו באבל. ודרשו - כמו ושאלו שיבקשו לחם. וטעם מחרבותיהם – שבחרבות ידורו.
יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ׃
ינקש - הנשה יהי עליו בימיו, כן יאחזוהו ימי עני.
אַל־יְהִי־לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל־יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו׃
אל - כאשר הזכיר יען אשר לא זכר עשות חסד.
יְהִי־אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם׃
יהי - בנו כמו ולא אחריתו. ימח - שם האב והבן על כן שמם.
יִזָּכֵר עֲוֺן אֲבֹתָיו אֶל־יְהוָה וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל־תִּמָּח׃
יזכר - כטעם: פוקד עון אבות על בנים, כאשר פירשתי במקומו.
יִהְיוּ נֶגֶד־יְהוָה תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃
יהיו - העון והחטאת נזכרים לפני השם, ושימח מארץ זכרם.
יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ־עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת׃
יען - בהיות לאל ידו, וירדוף עני ואביון ונכאה לבב כמוני.
וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא־חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ׃
ויאהב - הוא היה סבה שיקללהו דוד, שהיה איש האלהים.
וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו׃
וילבש - התנבא כי הקללה תבואתהו, כמדו - מלבושו. והטעם מדו - והזכיר בתוכו.
תְּהִי־לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ׃
תהי, ולמזח - כמו חגורה ומזיח אפיקים רפה.
זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת יְהוָה וְהַדֹּבְרִים רָע עַל־נַפְשִׁי׃
זאת פעולת - כמו תגמול פעולת שכיר. שוטני – כנגד ישטנוני. והדוברים רע – כנגד ודברי שנאה.
וְאַתָּה יְהוִה אֲדֹנָי עֲשֵׂה־אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי־טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי׃
ואתה - אחר שקלל רשעים וכל שוטנים שב להתחנן לשם שלא יאבד עם אלה שהם מחרפים אותו, כי אין לו כח לעמוד מפניהם.
כִּי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי׃
כי, חלל בקרבי - פועל עבר מגזרת חלל, על כן הלמ"ד פתוחה. ויש אומרים: מגזרת חלול לוחין.
כְּצֵל־כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה׃
כצל - הטעם קלות ימיו. ננערתי כארבה - שאין לו קץ.
בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן׃
ברכי - אין בי כח ללכת כי יענה נפשו אולי ינצל מידם, שלא יראה בבשרו לחלוח.
וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם׃
ואני - כאשר יראוני אויבי ואני רזה, הייתי חרפה להם.
עָזְרֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ׃
עזרני - טעם כחסדך – עמי פעמים רבות.
וְיֵדְעוּ כִּי־יָדְךָ זֹּאת אַתָּה יְהוָה עֲשִׂיתָהּ׃
וידעו - כי כבר הזכיר עני ואביון ואתה ה' עשיתה זאת הישועה, ולא אני.
יְקַלְלוּ־הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבֹשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח׃
יקללו - לא אחוש מקללתם כי אתה תברכני, קמו עלי ויבושו.
יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם׃
ילבשו - כל שוטני מהיום. והטעם: אחרים מלבד אלה, כי כבר הזכיר על אלה ויבושו.
אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ׃
אודה - שאודה בפי זה החסד שעשה השם עמי, עד שידעו הרבים.
כִּי־יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ׃
כי - השם יעמוד לימין אביון להושיעו מהחפצים להיותם שוטני נפשו.
Hebrew text: Ibn Ezra — Torah: On Your Way edition; Nach: M. Friedländer’s edition (London, 1877), Kol Sason (Krotoschin, 1840) and other public-domain editions. Public Domain.