רלב״ג על קהלת ה

יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ׃

חולה. הוא מענין ולא חלו בה ידים.

וְגַם־זֹה רָעָה חוֹלָה כָּל־עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמַה־יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ׃

שיעמול לרוח. ר״ל שיעמול לריק והבל.

גַּם כָּל־יָמָיו בַּחֹשֶׁךְ יֹאכֵל וְכָעַס הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקָצֶף׃

וחליו. הוי״ו נוספת כוי״ו וחיתו ארץ.

כִּי לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת־יְמֵי חַיָּיו כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ׃

מענה בשמחת לבו. הוא מענין לענות בו והרצון בו שה׳ יתברך נותן לו עסק וענין במה שישמח לבו.