א
אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט
רַשִׁ״י
אלמלא בגדי כהונה שעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל
ב
רבי שמואל בר נחמני אמר דבי ר"ש תנא בגדים שגורדין אותן כברייתן מכליהן ומשרדין מהן כלום מאי היא ריש לקיש אמר אלו מעשה מחט
רַשִׁ״י
שגורדין אותן כברייתן מכליהן כשהיו חותכין אותן בגרדין שלהן מתוך כלי אריגתן היו עושים כברייתן חלולין כדרך לבישתן ולא כשאר יריעה שצריך שוב לחתכה למדת הלבוש ולתפור במחט ומשרדין מהם כלום ומשיירין מהן מקצת שאינו ארוג עמהן וזהו לשון שרד מאי היא אותו שיור אלו מעשה מחט מקצתו היה נארג בפני עצמו ומחברו במחט
ג
מיתיבי בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג שנאמר (שמות כח, לב) מעשה אורג אמר אביי לא נצרכה אלא לבית יד שלהם כדתניא בית יד של בגדי כהונה נארגת בפני עצמה ונדבקת עם הבגד ומגעת עד פיסת היד
ד
אמר רחבה אמר רב יהודה שלש ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה פנימי של זהב שמונה חיצון עשרה ומשהו
רַשִׁ״י
שלש ארונות שנאמר מבית ומחוץ תצפנו ושל עץ באמצע והושיבו בתוך של זהב וחזר ונתן של זהב שני בתוך של עץ וחיפה שפתו העליונה בזהב נמצא מצופה מבית ומחוץ תשעה גבהו תשעה טפחים מבחוץ שנאמר אמה וחצי קומתו (שמות כ״ה: י׳) ורגלים לא היו לו אלא עץ חלול היה פנימי של זהב ח' טפחים גבהו מבחוץ עם עובי שוליו ועובי שולי העץ של אמצעי טפח נמצא פנימי ממלא חללו של אמצעי וחיצון של זהב י' ומשהו תשעה כנגד גובה האמצעי ומשהו עובי שולי זהב של חיצון וטפח עשירי עולה למול עובי הכפורת שהוא טפח ומכסה חיבור הכפורת והארון
ה
והתניא אחד עשר ומשהו לא קשיא הא כמ"ד יש בעביו טפח הא כמ"ד אין בעביו טפח ומאי משהו זיר
רַשִׁ״י
והתניא אחד עשר ומשהו ומשני הא כמאן דאמר יש בעובי שולי הזהב טפח כאשר יש בעובי שולי העץ הא כמאן דאמר אין בעוביו טפח אלא משהו ולא ידענא היכא איפליגו בה ומאי משהו דקתני בברייתא בתרייתא זיר העולה היה עודף למעלה על עובי הכפורת משהו בגובה החיצון להיות זר לכפורת סביב ומשהו דקאמר רב יהודה בעובי שולי החיצון קאמר ובזר לא איירי כלל שלשה זירין נעשו בכלי הקודש של מזבח סימן לכתר כהונה ושל ארון סימן לכתר תורה ושל שולחן סימן לכתר מלכות שהשולחן הוא סימן לעושר מלכים הכי גרסינן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שולחן זכה דוד ונטלו שהכהונה נתנה לאהרן ברית מלח (במדבר י״ח: י״ט) וכן המלכות לדוד ולזרעו (תהלים יח)
ו
א"ר יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח שמא תאמר פחות הוא ת"ל (משלי ח, טו) בי מלכים ימלוכו
רַשִׁ״י
בי מלכים ימלוכו וגדול הממליך מן המלך והתורה אמרה מקרא זה זכה ללמוד לשמה ולקיימה
ז
רבי יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר זכה נעשית לו זיר לא זכה זרה הימנו
ח
ר' יוחנן רמי כתיב (דברים י, א) ועשית לך ארון עץ וכתיב (שמות כה, י) ועשו ארון עצי שטים מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו
רַשִׁ״י
מצווין לעשות מלאכתו שהארון בתחילה הטיל הכתוב המלאכה על משה ואח"כ הטילו על הציבור ואע"ג דקראי לאו בהאי סידרא כתיבי אסמכתא בעלמא הוא דקאמר
ט
(שמות כה, יא) מבית ומחוץ תצפנו אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם
י
(אמר) אביי ואיתימא רבה בר עולא נקרא נתעב שנאמר (איוב טו, טז) אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה
רַשִׁ״י
איש שותה תורה כמים ויש בו עולה
יא
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב (משלי יז, טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים
יב
מכריז ר' ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד
רַשִׁ״י
דרתא חצר ותרעא לדרתיה עביד שהתורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמים לכך צריך שתקדים לו יראת שמים
יג
אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו לא תירתון תרתי גיהנם
רַשִׁ״י
תרתי גיהנם להיות יגעים ועמלים בתורה בעולם הזה ולא תקיימוה ותירשו גיהנם במותכם ובחייכם לא נהניתם בעולמכם
יד
אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב (דברים ד, מד) וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה והיינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא דלא אומן לה סמא דמותא
טו
אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן רמי כתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב וכתיב (תהלים יח, לא) אמרת ה' צרופה זכה משמחתו לא זכה צורפתו ריש לקיש אמר מגופיה דקרא נפקא זכה צורפתו לחיים לא זכה צורפתו למיתה
רַשִׁ״י
צורפתו ביסורין ובגיהנם
טז
(תהלים יט, י) יראת ה' טהורה עומדת לעד אמר רבי חנינא זה הלומד תורה בטהרה מאי היא נושא אשה ואחר כך לומד תורה
רַשִׁ״י
נושא אשה ניצול מהרהור עבירה
יז
עדות ה' נאמנה אמר רבי חייא בר אבא נאמנה היא להעיד בלומדיה
רַשִׁ״י
להעיד בלומדיה מי קיים ומי לא קיים שרוקמין במקום שחושבים בתחילה מתקן הצורה על הבגד על ידי צבע ואחר כך רוקמה במחט
יח
(שמות כו, לו) מעשה רוקם (שמות כו, א) מעשה חושב אמר רבי אלעזר שרוקמין במקום שחושבין
יט
תנא משמיה דרבי נחמיה רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך שני פרצופות
רַשִׁ״י
חושב מעשה אורג שיש לה ליריעה שתי קירות ושתי צורות על שתי קירותיה אין דומות זו לזו פעמים שמצד זה ארי ומצד זה נשר כמו לחגורות של משי והיינו ב' פרצופים אבל רוקם כצורתו מכאן כך צורתו מכאן
כ
באלו נשאלין באורים ותומים כי אתא רב דימי אמר בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן שנאמר (שמות כט, כט) ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למי שבא בגדולה אחריו
רַשִׁ״י
משוח מלחמה כהן שמשחוהו למלחמה לדבר דברי מערכי המלחמה שנאמר ונגש הכהן ודבר אל העם (דברים כ׳: ב׳) משמש בהן אם בא לעבוד בבית המקדש לובש ח' בגדים יהיו לבניו אחריו האי אחריו קרא יתירא הוא למדרש בה כל גדולות נוהגות בזרעו אחריו ומשוח מלחמה גדולה היא
כא
מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו
רַשִׁ״י
יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו וכו' יכול תהא גדולת משוח מלחמה ירושה להיות בנו קודם לכל אדם כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו רישא דברייתא הכי תניא לה בת"כ גבי עשירית האיפה והכהן המשיח אין לי אלא משיח מרובה בגדים מניין תלמוד לומר והכהן יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה תלמוד לומר תחתיו מבניו מי שבנו עומד תחתיו יצא משוח מלחמה שאין בנו עומד תחתיו ומניין למשוח מלחמה שאין בנו עומד תחתיו תלמוד לומר שבעת ימים ילבשם הכהן וגו' יצא זה שאין ראוי לבוא אל אהל מועד לכפר בקודש וגבי כהן גדול תניא בדוכתא אחריתי בתורת כהנים לכהן תחת אביו מלמד שהבן קודם לכל אדם יכול אף על פי שאין וממלא את מקומו ת"ל ואשר ימלא
Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.