Englishעברית
כניסה הירשמו בחינם

משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ה

גודל הטקסט

א כָּל עֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹבֵד בְּבִגְדֵי לָבָן בִּפְנִים בַּהֵיכָל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן עַל הַסֵּדֶר שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הִקְדִּים בָּהֶן מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ לֹא עָשָׂה כְּלוּם:

ב קְטֹרֶת שֶׁחֲפָנָהּ קֹדֶם שְׁחִיטַת הַפָּר לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אַף עַל פִּי שֶׁהַחֲפִינָה בָּעֲזָרָה צֹרֶךְ פְּנִים כַּעֲבוֹדַת פְּנִים הִיא. וְכֵן שָׂעִיר שֶׁשְּׁחָטוֹ קֹדֶם מַתַּן דָּמוֹ שֶׁל פַּר לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁחִיטָה בָּעֲזָרָה הֲרֵי דָּמוֹ נִכְנָס לְפָנִים:

ג אֵיל וּשְׂעִיר הַמּוּסָפִין שֶׁעָשָׂה אוֹתָן קֹדֶם עֲבוֹדַת הַיּוֹם אֵינָן כְּלוּם:

ד הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר עֲבוֹדָתוֹ. יַזֶּה מִדַּם הַפָּר כְּמִצְוָתוֹ וְאַחַר כָּךְ יָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְיִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְיַזֶּה מִדָּמוֹ בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים כְּמִצְוָתוֹ וְיִפָּסֵל הָרִאשׁוֹן. הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל עַל הַפָּרֹכֶת יַחְזֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר פַּעַם שְׁנִיָּה לְאַחַר דַּם הַפָּר:

ה נִשְׁפַּךְ הַדָּם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַחְזֹר וְיַזֶּה בַּתְּחִלָּה בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים:

ו גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְהִתְחִיל בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל מִתְּחִלַּת הַזָּיוֹת שֶׁבַּהֵיכָל:

ז גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְהִתְחִיל לִתֵּן עַל מִזְבַּח הַזָּהָב וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר. יָבִיא דָּם אַחֵר וּמַתְחִיל מִתְּחִלַּת מַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁכֻּלָּן כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן:

ח גָּמַר מַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁפַּךְ הַדָּם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא דָּם אַחֵר. שֶׁשְּׁפִיכַת הַשְּׁיָרִים עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. וְאִם דָּם הַפָּר הוּא שֶׁנִּשְׁפַּךְ קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר כָּל הַמַּתָּנוֹת הֲרֵי זֶה מֵבִיא פַּר אַחֵר. וְיַחֲפֹן קְטֹרֶת פַּעַם שְׁנִיָּה קֹדֶם שְׁחִיטַת הַפָּר. וְיַקְטִיר הַקְּטֹרֶת וְאַחַר כָּךְ יָבִיא דָּמוֹ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ:

ט וְאֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים וְאֵין נִשְׂרָף בְּבֵית הַדֶּשֶׁן אֶלָּא הַפָּר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ נִגְמְרָה הַכַּפָּרָה:

י נִתְעָרֵב לוֹ דַּם הַפָּר בְּדַם הַשָּׂעִיר קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר הַהַזָּיוֹת. נוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם פַּר. וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם שָׂעִיר. נִתְעָרְבוּ בְּמַתָּנָה אַחֲרוֹנָה. נוֹתֵן אַחַת לְמַטָּה לְשֵׁם פַּר וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם שָׂעִיר:

יא נִתְחַלְּפוּ הַכּוֹסוֹת וְלֹא יָדַע אֵי זֶה הוּא כּוֹס דַּם הַפָּר וְאֵי זֶה הוּא כּוֹס דַּם הַשָּׂעִיר נוֹתֵן מֵאֶחָד מֵהֶן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְנוֹתֵן מִן הַשֵּׁנִי אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. (וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן מִן הָרִאשׁוֹן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה). נִמְצָא מִכָּל מָקוֹם שֶׁנָּתַן מִדַּם הַפָּר וְאַחֲרָיו מִדַּם הַשָּׂעִיר:

יב קִבֵּל דַּם הַפָּר בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת. וְקִבֵּל דַּם הַשָּׂעִיר בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת. וְנִתְעָרְבוּ מִקְצָת הַכּוֹסוֹת. וְלֹא נוֹדַע כּוֹס דַּם הַפָּר מִכּוֹס דַּם הַשָּׂעִיר. הֲרֵי זֶה מַזֶּה כָּל הַהַזָּיוֹת כְּמִצְוָתָן מִן הַכּוֹסוֹת שֶׁלֹּא נִתְעָרְבוּ. וְשׁוֹפַךְ שְׁיָרֵי אֵלּוּ שֶׁהִזָּה מֵהֶן עַל הַיְסוֹד כַּמִּצְוָה. וְאוֹתָן הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה:

יג פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים אַף עַל פִּי שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל קוֹנֶה מִשֶּׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז ו) (ויקרא טז יא) "פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ". הַמָּקוֹם הִפְקִיר מָמוֹנוֹ בּוֹ לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה לָהֶן בּוֹ שֻׁתָּפוּת לֹא הָיוּ מִתְכַּפְּרִין בּוֹ. לְפִיכָךְ אִם מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁחֵט הַפָּר. הַכֹּהֵן שֶׁעוֹמֵד תַּחְתָּיו אֵינוֹ מֵבִיא פַּר אַחֵר אֶלָּא שׁוֹחֵט אֶת שֶׁל רִאשׁוֹן. וְאֵינוֹ חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ שֶׁתָּמוּת שֶׁאֵין חַטַּאת הָרַבִּים מֵתָה. שָׁחַט אֶת הַפָּר וּמֵת קֹדֶם שֶׁיְּכַפֵּר בְּדָמוֹ. הַכֹּהֵן הָאַחֵר נִכְנָס בְּדָם זֶה וּמְכַפֵּר בּוֹ:

יד שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים. וּלְקִיחָתָן כְּאַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִין כְּשֵׁרִין. לָקַח אֶחָד מֵהֶן הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר כְּשֵׁרִים:

טו מֵת אֶחָד מֵהֶן. אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל מֵת יִקַּח זוּג לְשֵׁנִי. וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל מֵת יָבִיא שְׁנַיִם וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה וְרוֹאֶה אֵי זֶהוּ שֶׁמֵּת. אִם הָיָה שֶׁל שֵׁם אוֹמֵר זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְאִם הָיָה הַמֵּת שֶׁל עֲזָאזֵל יֹאמַר זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְהַשֵּׁנִי מִן הַשְּׁנַיִם שֶׁהִגְרִיל עֲלֵיהֶן בַּסּוֹף יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. שֶׁאֵין חַטַּאת הַצִּבּוּר מֵתָה:

טז פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן וְקָרְבוּ וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים. יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה. וְכֵן אִם נִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים קֹדֶם שֶׁיִּקָּרְבוּ אֵלּוּ יִקָּרְבוּ הָרִאשׁוֹנִים וְיִרְעוּ הַשְּׁנִיִּים עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה. שֶׁאֵין חַטַּאת הַצִּבּוּר מֵתָה:

יז הַמּוּם פּוֹסֵל בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֲפִלּוּ מוּם עוֹבֵר. וְכֵן אִם נַעֲשָׂה מְחֻסַּר זְמַן נִפְסָל. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁחֲטָה אִמּוֹ לְחוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁדְּחִיָּתוֹ לַעֲזָאזֵל הִיא שְׁחִיטָתוֹ:

יח הָיָה טְרֵפָה פָּסוּל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז י) "יָעֳמַד חַי":

יט חָלָה הַשָּׂעִיר וְאֵין יָכוֹל לְהַלֵּךְ מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת:

כ חָלָה הַמְשַׁלֵּחַ הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר:

כא נִטְמָא הַמְשַׁלֵּחַ הֲרֵי זֶה נִכְנָס לַמִּקְדָּשׁ וְנוֹטְלוֹ וְיוֹצֵא. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז כא) "בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה". בְּיַד זֶה שֶׁהוּכַן אֲפִלּוּ נִטְמָא:

כב דְּחָפוֹ וְנָפַל הַשָּׂעִיר וְלֹא מֵת. יֵרֵד אַחֲרָיו וִימִיתֶנּוּ בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּמִיתוֹ. וְאֵיבְרֵי שָׂעִיר זֶה מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה:

כג נִפְחֲתָה תִּקְרָה שֶׁל הֵיכָל לֹא הָיָה מַזֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז יז) "בְּאֹהֶל מוֹעֵד":

כד מִזְבֵּחַ שֶׁלֹּא נִתְחַנֵּךְ בַּקְּטֹרֶת לֹא יַזֶּה עָלָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד ז) "מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים":

כה חִסֵּר מִן הַקְּטֹרֶת אֶחָד מִסַּמָּנֶיהָ אוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן חַיָּב מִיתָה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז ב) "וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת". וְכֵן חַיָּב מִיתָה עַל בִּיאָתוֹ בְּלֹא מִצְוָה. לְפִיכָךְ אִם שָׁגַג בְּבִיאָה וְהֵזִיד בִּקְטֹרֶת. אוֹ שֶׁנִּכְנַס בִּקְטֹרֶת שְׁלֵמָה עִם הַחֲסֵרָה חַיָּב מִיתָה:

כו הִקְטִיר מִן הַקְּטֹרֶת שֶׁל קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים כְּזַיִת בַּהֵיכָל חַיָּב מִיתָה:

כז חֲפִינַת הַקְּטֹרֶת עֲבוֹדָה. וְהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. וְכֵן חֲתִיַּת הַגֶּחָלִים לַקְּטֹרֶת נִפְסֶלֶת בְּמַחְשָׁבָה. שֶׁמַּכְשִׁירֵי קָרְבָּן כְּקָרְבָּן:

כח חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו אוֹ מִן הַצְּדָדִין אוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה אוֹ שֶׁחָפַן בְּיָדוֹ זוֹ וּבְיָדוֹ זוֹ וְקָרַב זוֹ לָזוֹ. אוֹ שֶׁנִּתְפַּזְּרָה קְטֹרֶת מִיָּדוֹ עַל הָאָרֶץ וַאֲסָפָהּ. אוֹ שֶׁחָפַן חֲבֵרוֹ וְנָתַן לְחָפְנָיו. אוֹ שֶׁחָפַן וּמֵת וְנִכְנַס שֵׁנִי בְּמַה שֶּׁחָפַן רִאשׁוֹן. כָּל אֵלּוּ סָפֵק וְלֹא יַקְטִיר וְאִם הִקְטִיר הֻרְצָה:

מְפָרְשִׁים
לוח עניינים: כ"מ כֶּסֶף מִשְׁנֶה
כֶּסֶף מִשְׁנֶה

הֲלָכָה א

א כל עבודות שעובד בבגדי לבן וכו' בסוף פרק הוציאו לו (דף ס' ע"א) ופסק כרבי יהודה לגבי ר' נחמיה אי משום דהוא מאריה דגמ' טפי ואי משום דר' יוסי אמר אימתי משמע דלפרש דברי ת"ק אתא הֲלָכָה א

הֲלָכָה ב

ב קטרת שחפנה וכו' וכן שעיר ששחטו וכו' מימרות שם הֲלָכָה ב

הֲלָכָה ג

ג איל ושעיר המוספין וכו' במשנה בס"פ הוציאו לו (דף ס') כל מעשה יוה"כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום ויתבאר עוד בסמוך הֲלָכָה ג

הֲלָכָה ד

ד הקדים דם השעיר וכו' שם במשנה הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר. ובגמ' (דף ס"א) אהא דאמר עולא שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר לא עשה כלום תנן הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר אחר דם הפר ואם איתא יחזור וישחוט מיבעי ליה תרגמה עולא במתנות שבהיכל. ופירש"י הקדים דם השעיר קס"ד במתנות שבפנים קאמר דה"ל שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר. תרגמה עולא במתנות שבהיכל קאמר אבל שחיטת השעיר במקומה היתה לאחר מתן הפר בפנים הֲלָכָה ד

הֲלָכָה ה

ה נשפך הדם עד שלא גמר וכו' משנה וברייתא שם הֲלָכָה ה

ו ומ"ש גמר מתנות המזבח ואח"כ נשפך הדם א"צ להביא דם אחר וכו' שם בברייתא הֲלָכָה ה

הֲלָכָה ח

ז ואם דם הפר הוא שנשפך וכו' שם אהא דאמר ר' חנינא קטרת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה ולא כלום תנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה בפנים ואם איתא יחזור ויחפון מיבעי ליה בקטרת לא קא מיירי. ופירש רש"י ומיהו ודאי צריך להקטיר קטרת אחרת אחר שחיטת פר זה, וא"כ יש לתמוה על רבינו שכתב ויחפון קטרת פעם שנייה קודם שחיטת הפר. והנגיד רבינו יהושע מבני בניו של רבינו כתב ששאלו ממנו שמאחר שרבינו כתב בתחלת הפרק קטרת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה כלום היאך כתב כאן שיחפון קטרת פעם שנייה קודם שחיטת הפר. והשיב מאחר ששחט פר בתחלה ולא קרה לו מה שיפסידוהו הנה יותר חפינת הקטרת קודם שחיטת הפר השני מאחר שהוא אחר שחיטת הפר הראשון שלא אירע בו פיסול עכ"ל. ולשון הגמרא דקאמר בהקטרה לא קא מיירי קשה דמשמע דודאי צריך לחפון אחר שחיטת פר שני, וצריך לדחוק ולומר שרבינו מפרש בקטרת כה"ג לא קא מיירי רבי חנינא כלומר אין כאן צורך לחפינת קטורת אחר שחיטת פר שני דקודם לו שפיר דמי. ול"נ דטעות סופר יש כאן וצריך להגיה ולכתוב אחר במקום קודם הֲלָכָה ח

הֲלָכָה ט

ח ואין מטמא בגדים וכו' שם פלוגתא בברייתא (דף ס"ח: ) ופסק כחכמים הֲלָכָה ט

הֲלָכָה י

ט נתערב לו דם הפר בדם השעיר שם (דף נ"ו) מימרא דרבי ירמיה. ופירש"י נתערב וכו' קודם שנתן בפנים כלום. והקשה הר"י קורקוס ז"ל שא"כ איך יתן אחת למעלה ושבע למטה לשם פר וכן לשם שעיר שא"כ נמצא ששחט שעיר קודם שנתן דם הפר וכבר נתבאר שהוא פסול אלא ע"כ מיירי כשנתן כבר מתנות לפני ולפנים ובא ליתן מתנות ההיכל וכמו שתירצו בגמרא מתני' דהקדים דבסמוך לכך כתב רבינו קודם שיגמור ההזיות כלומר אבל נתן מקצתן עכ"ל. הֲלָכָה י

י ומ"ש נתערבו במתנה אחרונה נותן אחת למטה לשם פר וכו' שם נתערבו לו דמים בדמים במתנות אחרונות וכו' נותן שבע למטה לשם פר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם שעיר. ופירש"י במתנות אחרונות אחר שנתן אחת למעלה מדם הפר. ורבינו גורס נתערבו לו דמים בדמים במתנה אחרונה נותן אחת למטה לשם פר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם שעיר הֲלָכָה י

הֲלָכָה יא

יא נתחלפו הכוסות וכו' שם. ויש בלשון רבינו תוספת שכתב וחוזר ונותן מן השני אחת למעלה ושבע למטה וצריך למוחקו וכך מצאתי בספר מוגה הֲלָכָה יא

יב כתב הר"י קורקוס ז"ל דע שזה ג"כ מדבר במתנות היכל דמתנות לפני ולפנים א"א מהטעם שנתבאר בסמוך דשעיר ששחטו קודם הזיות הפר לא עשה כלום וגם בזה לא דק רש"י עכ"ל הֲלָכָה יא

הֲלָכָה יב

יג קבל דם הפר בשתי כוסות וכו' גם זה שם. הֲלָכָה יב

יד ומ"ש ואותם הכוסות שנתערבו ישפכו לאמה הכי אמר התם ר"פ ואע"ג דרב הונא בריה דרב יהושע פליג עליה פסק כר"פ הֲלָכָה יב

טו פר של יוה"כ אע"פ שכ"ג קונה אותו משלו וכו' בפרק הוציאו לו (דף נ"א: ). הֲלָכָה יב

טז ומ"ש לפיכך אם מת כ"ג קודם שישחט הפר וכו' עד נכנס בדם ומכפר בו שם (דף מ"ט: ) פלוגתא דאמוראי ופסק הכי משום דרב אשי דבתרא הוא אמר (דף נ') מסתברא כמ"ד דם איקרי פר הֲלָכָה יב

יז שני שעירי יוה"כ וכו' עד שאין חטאת הצבור מתה משנה בר"פ שני שעירי (דף ס"ב) הֲלָכָה יב

יח ומ"ש והשני מן השנים שהגריל עליהם בסוף דף ס"ד פלוגתא דרב ור"י ופסק כרב דאמר אין ב"ח נדחים וכבר כתבתי בפט"ו מהל' מעשה הקרבנות למה פסק כן. הֲלָכָה יב

הֲלָכָה טז

יט פר ושעיר של יוה"כ שאבדו וכו' בברייתא פרק הוציאו לו (דף נ') ופרק שני שעירי (דף ס"ה) פלוגתא דתנאי ופסק כר"א ור"ש דאמרי הכי משום דרבים נינהו ועוד דאתו כסתם מתני'. הֲלָכָה טז

כ ומ"ש וכן אם נמצאו הראשונים קודם שיקרבו אלו יקרבו הראשונים היינו כרב דאמר בפ' שני שעירי (דף ס"ד) דסבר לה כר' יוסי דאמר מצותו בראשון. הֲלָכָה טז

כא ומ"ש שיקריבו הראשונים נלמד מדין הפריש חטאתו ואבדה דפסולי המוקדשין הֲלָכָה טז

כב ומ"ש וירעו השניים וכו' שאין חטאת הצבור מתה כבר נתבאר הֲלָכָה טז

הֲלָכָה יז

כג המום פוסל בשעיר המשתלח וכו' וכן אם נעשה מחוסר זמן וכו' עד היא שחיטתו שם (דף ס"ג ס"ד) הֲלָכָה יז

הֲלָכָה יח

כד היה טריפה פסול וכו' בפ"ק דחולין (דף י"א) גבי הא דאמרינן מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא וכו' אתיא משעיר המשתלח וכו' הֲלָכָה יח

כה חלה השעיר וכו' עד בכל דבר שממיתו בפ' שני שעירי (דף ס"ו ע"ב) הֲלָכָה יח

כו ומ"ש ואיברי שעיר זה מותרים בהנאה שם (דף ס"ז) פלוגתא דרב ושמואל ואמר רבא מסתברא כמ"ד מותרים הֲלָכָה יח

הֲלָכָה כג

כז נפחתה תקרה של היכל לא היה מזה וכו' בפ' ב"ש (דף מ') הֲלָכָה כג

הֲלָכָה כד

כח מזבח שלא נתחנך בקטרת לא יזה עליו וכו' בתורת כהנים פ' ויקרא גבי כהן משיח על פסוק מזבח קטרת הסמים שיתחנך בקטרת הסמים ולא בדם. ופ' התכלת (דף מ"ט) שנינו שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת הֲלָכָה כד

הֲלָכָה כה

כט חסר מן הקטרת וכו' בפ' הוציאו לו (דף נ"ג). הֲלָכָה כה

ל ומ"ש וכן חייב מיתה על ביאתו בלא מצוה לפיכך אם שגג בביאה וכו' או שנכנס בקטרת שלימה וכו'. שם הֲלָכָה כה

הֲלָכָה כו

לא הקטיר מן הקטרת של קדש הקדשים כו' נלמד ממה שאמרו בפרק השוחט ומעלה (דף ק"ט ע"ב) גבי אם הקטיר כזית בחוץ חייב הֲלָכָה כו

הֲלָכָה כז

לב חפינת הקטרת עבודה והמחשבה פוסלת בה בר"פ הוציאו לו (דף מ"ח) בעיא דאיפשיטא הֲלָכָה כז

לג וכן חתיית הגחלים לקטורת נפסלת במחשבה וכו' שם בעיא דלא איפשיטא ופסק לחומרא ולא כתב שהיא ספק כמ"ש באינך בעיי דבסמוך משום דלא שייך למימר ביה לא יחתה לכתחלה דיחזור ויחתה לכתחלה שפיר דמי הֲלָכָה כז

לד חפן בראשי אצבעותיו וכו' עד וקרב זו לזו (דף מ"ז: ) שם בעיא דלא איפשיטא הֲלָכָה כז

לה ומ"ש או שנתפזרה קטרת מידו על הארץ ואספה שם (דף מ"ח) בעיא דלא איפשיטא. הֲלָכָה כז

לו ומ"ש או שחפן חבירו ונתן לחפניו או שחפן ומת ונכנס שני במה שחפן ראשון וכו'. שם (דף מ"ט) בעיא דלא איפשיטא הֲלָכָה כז

לז ;סליק הלכות עבודת יוהכ"פ בס"ד הֲלָכָה כז

לח --------------- הֲלָכָה כז

לט עבודת יום הכפורים הֲלָכָה כז

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Kesef Mishneh: Hebrew Wikisource — CC BY-SA.

חֲזָרָה לְמַעְלָה