נדרים ו.
תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת נדרים — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.
א דאין אדם מגרש את אשת חבירו אבל בעלמא מי שמעת להו
ב מיתיבי הרי הוא עלי הרי זה [עלי] אסור מפני שהוא יד לקרבן טעמא דאמר עלי הוא דאסור אבל לא אמר עלי לא תיובתא דאביי
ג אמר לך אביי טעמא דאמר עלי הוא דאסור אבל אמר הרי הוא ולא אמר עלי הרי הוא דהפקר הרי הוא דצדקה קאמר והא מפני שהוא יד לקרבן קתני
ד אלא אימא טעמא דאמר עלי הוא אסור וחבירו מותר אבל אמר הרי הוא שניהן אסורין דדלמא הרי הוא הקדש קאמר
ה מיתיבי הרי זו חטאת הרי זו אשם אע''פ שהוא חייב חטאת ואשם לא אמר כלום הרי זו חטאתי הרי זו אשמי אם היה מחויב דבריו קיימין תיובתא דאביי
ו אמר לך אביי הא מני ר' יהודה היא והא אביי הוא דאמר אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה הדר ביה
ז אלא לימא רבא דאמר כרבי יהודה
ח אמר לך רבא אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן דלא בעינן ידים מוכיחות אלא גבי גט דאין אדם מגרש את אשת חבירו אבל בעלמא בעינן ידים מוכיחות
תּוֹסָפוֹת
א הרי הוא עלי הרי זה עלי אסור פי' ככר מונח לפניו אמר הרי עלי אסור מפני שהוא יד לקרבן ואסר עליו הככר כקרבן שכך מתנדב אדם ואומר הרי עלי טעמא דאמר הרי עלי אסור אבל לא אמר עלי לא וקשה לאביי
ב אמר לך כלומר לכך אי לא אמר עלי לא הוי בכלל דהרי הוא הפקר קאמר והא מפני שהוא יד לקרבן קתני דמשמע דעלי הוי יד מעליא אסור אבל אי לא אמר עלי יד מיהא הוי וקשה לאביי דאמר כו' והא מפני שהוא יד לקרבן כלומר אינו אלא יד בעלמא ואינו עיקר הקדש ואינו אסור אלא לזה ולא לכ"ע
ג אלא אימא טעמא דאמר עלי הוא דאסור וחבירו מותר דאי אמר הרי הוא אסור לכ"ע ולאו דווקא שניהם אסורין כל אחד לדידיה לחודיה דהרי הוא עיקר הקדש קאמר
ד הרי זו חטאת הרי זו אשם בהמת חולין עוברת לפניו אמר הרי זו חטאת לא אמר כלום משום דאין חטאת באה נדבה ולכך כי אמר חטאת ולא אמר חטאתי לא אמר ולא כלום דמשמע שמתנדב חטאת הלכך חולין הוי ואף על גב דאמרינן לקמן ככר לפניו ואמר הרי זה קרבן אסור יש לומר דהתם משום דיודע דאי אפשר לככר היותו קרבן ונתכוין לומר כקרבן אבל הכא הוא סבור שיכול להתפיס חטאת בנדבה ולא נתכוין לאסור בהמה כחטאת אלא נדבה הלכך לא אמר כלום הרי זו חטאתי אם מחויב חטאת דבריו קיימין ופריך מרישא דקאמר לא אמר כלום דידים שאין מוכיחות לא הויין ידים דאי הויין ידים כי אמר ה"ז לחטאת היה לנו לאסור כאילו אמר חטאתי
ה הא מני ר' יהודה היא דאמר לא הויין ידים
ו לימא רבא דאמר כרבי יהודה כי היכי דאביי כרבנן ה"נ רבא כרבי יהודה ולא כרבנן לימא רבא דאמר כר' יהודה דס"ד דכי היכי דהדר ביה אביי ה"נ הדר ביה רבא
ז אמר לך רבא ה"נ אנא דאמרי אפי' לרבנן כדאמר לעיל ופליגי רבא ואביי אליבא דרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא משום דאין אדם מגרש אשת חבירו כאן משמע דמוכיחות הוי ממינאי ובגיטין משמע דהוה להוכיח שמגרשה בלא גט ותרוייהו תננהי וצ"ע בתוס' ממילתיה דידים שאין מוכיחות
Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.