א
את"ל הא לא אמר לה אמר לה מופר ליכי למחר מהו מי אמרינן למחר לא מצי מיפר דהא קיימיה לנדריה היום או דלמא כיון דלא אמר לה קיים ליכי היום כי קאמר לה מופר ליכי למחר מהיום קאמר
רַשִׁ״י
אמר לה מופר ליכי למחר מהו דהא קיימיה לנדריה היום דכיון דאמר מופר ליכי למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ביה הוי נדר וקיומי קיימיה ותו לא מצי מיפר לה או דלמא כיון [דלא] אמר ומופר ליכי בהדי קיים ליכי מהיום דשמע לה קאמר דתיהוי מופר אמר לה קיים ליכי שעה אחת מהו קיימיה בעל משום לאתפוסי בה דידיה
ב
ואם תמצא לומר אפילו הכי כיון דקיימו היום למחר כמאן דאיתיה דמי (א"ל) קיים ליכי שעה מהו מי אמרינן כמאן דאמר לה מופר ליכי לאחר שעה דמי או דלמא הא לא אמר לה
רַשִׁ״י
אם תמצא לומר כיון דקיימו היום ולא חיילא הפרה עד למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ניחא ליה דלקיים וכמאן דאיתיה לקיום דמי דקיימו בידים ולא הוי הפרה כלל או דלמא הא לא אמר לה מופר ליכי לאחר שעה אחת אם תמצא לומר דתיהוי קיום הואיל ולא אמר לה
ג
אם תמצא לומר הא לא אמר לה מיהו אמר לה מאי מי אמרינן כיון דקיימו קיימו או דלמא כיון דכוליה יומא בר הקמה ובר הפרה הוא כי אמר מופר ליכי לאחר שעה מהני
רַשִׁ״י
מיהו אמר לה מופר ליכי לאחר שעה מהו מי אמרינן כיון דאמר לה קיים ליכי שעה אחת דקיימו לעולם ושוב אינו מיפר או דלמא כיון דכוליה יומא דשמע ביה נדרה בר הקמה והפרה הוא שאם לא קיימו בשחרית וקיימו בערבית הוי מקויים וכן אם לא הפירו בשחרית והפירו בערבית הוי מופר דכל היום כשר להפרת נדרים וכי הדר ואמר מופר ליכי ליהוי מופר
ד
ת"ש הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני אין יכול להפר ואמאי נימא ואני דאמר הוא על נפשיה דהוי נזיר אבל הריני נזירה דילה דשעה אחת קיימא לאחר שעה אי בעי ליפר אמאי אין יכול להפר לאו משום דכיון דקיימו קיימו לא קסבר כל ואני כמאן דאמר קיים ליכי לעולם דמי
רַשִׁ״י
ושמע בעלה ואמר ואני כלומר ואני אהיה נמי כמותיך כיון דאמר הכי אינו יכול להפר נזירות אשתו ואמאי נימא דהאי דאמר ואני אנפשיה הוא דאמר דליהוי נזיר אבל הריני נזירה דילה דקאמרה איהי שעה אחת אבל לאחר שעה דכבר חל נזירות עילויה אי בעי למיפריה אמאי אינו יכול להפר אלא כיון דקיימו משום לאתפוסי בה נזירות דידיה קיימו והכא נמי בנדרים כיון דקיים שעה אחת קיים לעולם ושוב לא מצי מיפר לא מהכא ליכא למשמע מינה טעמא דאינו יכול להפר דקסבר כל ואני כמאן דאמר קיים ליכי לעולם [דמי] ותו לא מצי מיפר אבל היכא דלא קיימו אלא שעה אחת וחזר והיפר לה בשעה אחרת תיבעיא לך
ה
מתני׳ מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה יפה כח האב מכח הבעל
רַשִׁ״י
מתני' מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל דאין הבעל מיפר אלא בשותפות כדמפרש לעיל (נדרים דף סח: ) מת הבעל נתרוקנה רשות לאב כדמפרש בגמ' בזה יפה כח האב מכח הבעל דנתרוקנה רשות לאב שהבעל מיפר בבגר כדאמרינן במסכת כתובות (דף נז.) הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה וכל הנודרת על דעת בעלה נודרת שמאכילה הואיל והוי חייב במזונותיה כי נודרת יכול להפר לה
ו
בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב שהבעל מפר בבגר והאב אינו מפר בבגר
רַשִׁ״י
אב אינו מפר בבגר כדכתיב בנעוריה ולא בבגרותה
ז
גמ׳ מאי טעמא דאמר קרא (במדבר ל, יז) בנעוריה בית אביה
רַשִׁ״י
גמ' בנעוריה בית אביה כל זמן שהיא נערה שלא בגרה לא תצא מרשות אביה ואפילו היא ארוסה במשמע הלכך כי מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל
ח
מת הבעל נתרוקנה רשות לאב מנלן אמר רבה דאמר קרא (במדבר ל, ז) ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה
רַשִׁ״י
אם היו תהיה לאיש בשני הויות הכתוב מדבר
Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.