גיטין סג:

תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת גיטין — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת רִאשׁוֹנִים רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

א מאי לאו בהילך ור' נתן לא בהולך ורבי

רַשִׁ״י מאי לאו בהילך קתני בה ור' נתן היא דפליג בהולך ומודה בהילך מאי לאו בהילך תנן במתני'

ב ת"ש לפיכך אם אמר לו הבעל אי אפשי שתקבל לה אלא הולך ותן לה רצה לחזור יחזור טעמא דאמר אי אפשי הא לא אמר אי אפשי רצה לחזור לא יחזור

רַשִׁ״י אם אמר לו הבעל כו' משנתינו היא

ג מאי לאו בהילך ור' נתן לא בהולך ורבי

ד ת"ש הולך גט זה לאשתי רצה לחזור יחזור הילך גט זה לאשתי רצה לחזור לא יחזור מאן שמעת ליה דאמר בהולך רצה לחזור יחזור ר' נתן וקאמר בהילך רצה לחזור לא יחזור ש"מ הילך כזכי דמי ש"מ

ה אתמר התקבל לי גיטי ואשתך אמרה התקבל לי גיטי והוא אומר הולך ותן לה אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב נעשה שלוחו ושלוחה וחולצת

רַשִׁ״י נעשה שלוחו ושלוחה וחולצת אם מת הבעל קודם שהגיע גט לידה חולצת ולא מתייבמת

ו למימרא דמספקא ליה לרב אי הולך כזכי דמי אי לאו כזכי דמי והא אתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר

רַשִׁ״י מספקא ליה אי הולך כזכי ונתגרשה בקבלתו של זה אי לאו כזכי חייב המשלח באחריותו שהרי לא צוהו המלוה לשולחו ואם בא לחזור אינו חוזר אלמא כזכי דמי

ז התם ספק ממונא לקולא הכא ספק איסורא לחומרא

רַשִׁ״י ספק ממונא לקולא והמוציא מחבירו ידו על התחתונה לפיכך אינו חוזר

ח אמר רב אין האשה עושה שליח לקבל לה גיטה מיד שליח בעלה ור' חנינא אמר אשה עושה שליח לקבל לה גיטה מיד שליח בעלה

ט מ"ט דרב איבעית אימא משום בזיון דבעל

רַשִׁ״י משום בזיון דבעל כסבור קלותי בעיניה שאינה מקבלתו בעצמה דאילו כי עבדא לקבל מיד הבעל אין כאן חשש בזיון דהא ידע ולא קפיד משום חצרה הבאה לה לאחר מיכן לאחר שנתן לה הבעל הגט בחצר של אחרים קנאתו דההוא לאו גיטא הוה דבעינן ונתן בידה או בחצרה דאיתרבאי מידה וזה בשעה שנתן לא היה החצר שלה וגזרינן שלא יקבל שליח האשה מיד שליח בעלה משום דדמי להא שקדם הבעל ומסרו ליד שליח ואחר כך עשתה היא שליח לקבלו ואתו נמי למימר חצר הוי שליח הבעל וכשקנאתו היא נעשה החצר עצמו שלוחה

י אב"א משום חצרה הבא לאחר מיכן

יא מאי בינייהו איכא בינייהו דקדמה איהי ושויה שליח מעיקרא

רַשִׁ״י מאי בינייהו בין הני תרי לישני דקדמה איהי ושויה שליח דידה קודם שמסר הבעל ליד שלוחו דהשתא לא דמי לחצר הבא לאחר מיכן

יב ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתהו אזל שליחא אשכחה כי יתבה וקא לישא אמר לה הילך גיטך אמרה ליה ליהוי בידך אמר רב נחמן אם איתא לדרבי חנינא עבדי בה עובדא

רַשִׁ״י ליהוי בידך ותהיה אתה שלוחי לקבלה אם איתא לדרבי חנינא אם הייתי יודע שהלכה כמותו עבידנא בהא מילתא עובדא כוותיה ואמינא מגורשת ולא חיישינן לחצרה הבאה לאחר מיכן

יג אמר ליה רבא ואם איתא לדר' חנינא עבדת בה עובדא הא לא חזרה שליחות אצל הבעל

רַשִׁ״י לא חזרה שליחות אצל הבעל שליח שחזר ונעשה שליח למי שנשתלח לו ניתק משליחות הראשון עד שלא היה לו שהות לחזור אצל שולחו ולומר עשיתי שליחותך ושליחות שאינה ראויה לחזור ולהגיד אינה שליחות

יד שלחוה לקמיה דר' אמי שלח להו לא חזרה שליחות אצל הבעל ור' חייא בר אבא אמר נתיישב בדבר

רַשִׁ״י נתיישב בדבר נעיין בה עד שיתיישב דעתנו להשיב כהלכה

טו הדור שלחוה קמיה דר' חייא בר אבא אמר כל הני שלחו לה ואזלי כי היכי דמספקא להו לדידהו הכי נמי מספקא לן לדידן

רַשִׁ״י הדור שלחוה לאחר ימים לדעת מה נתיישב בדבר כל הני כל אלו פעמים חוזרים ושולחים

טז הוי דבר שבערוה ודבר שבערוה חולצת

רַשִׁ״י הוי דבר שבערוה שנולד בו ספק בבית המדרש חולצת ולא מתייבמת אם מת

יז הוה עובדא ואצרכה רב יצחק בר שמואל בר מרתא גט וחליצה תרתי גט מחיים וחליצה לאחר מיתה

רַשִׁ״י הוה עובדא כי האי גוונא ואצרכה גט אחר משום דלא חזרה שליחות תרתי בתמיה אם גט למה חליצה משמת גט מחיים אם באת לינשא מחיים צריכה גט שני וחליצה לאחר מיתה אם מת ולא נתן לה גט

יח ההיא דהוו קרו לה נפאתה אזול סהדי כתוב תפאתה אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב עשו עדים שליחותן

רַשִׁ״י נפאתה כך שמה אזול סהדי שאמר להם בעל כתבו גט ותנו לה וכתבו תפאתה טעו בשמה עשו עדים שליחותם לגט אחד עשאם שלוחים ועדים והרי כתבו גט אחד ואינן שלוחים עוד לחזור ולכתוב גט כשר

יט מתקיף לה רבה מי קאמר להו כתובו חספא והבו לה אלא אמר רבה ודאי אי כתוב סהדי גיטא מעליא ואבד עשו עדים שליחותן

רַשִׁ״י ואבד קודם שנתנוהו לה עשו עדים שליחותם ואינן רשאין לכתוב גט שני וליתן לה שהרי כבר כתבו גט כשר

כ מתקיף לה רב נחמן מי קאמר להו כתבו ואנחוה בכיסייכו אלא אמר רב נחמן כותבין ונותנין אפי' מאה פעמים:

כא בעא מיניה רבא מרב נחמן כתבו ותנו לשליח מהו סלוקי סליק להו או דילמא לטירחא דידהו חייש

רַשִׁ״י כתבו ותנו לשליח לשליח שלי שמיניתי וכן עשו ואבד בדרך מי אמרינן עשו כל שליחותם ונסתלקו או דלמא האי נמי עד שיבא גט לידה ותתגרש עשאן שלוחין לכתוב אלא לטירחא דידהו חש שלא להטריחם בהולכה

כב א"ל רבינא לרב אשי ויוליך לה מהו תיקו:

רַשִׁ״י א"ל רבינא לרב אשי ויוליך לה מהו את"ל בהך דלא אמר אלא כתבו ותנו לשליח והם כתבו ונתנו לו ואבד דעשו שליחותם דהא כל מה שצום גמרו ועשו הכא מאי מי אמרינן כיון דאמר כתבו ותנו לשליח ויוליך לה עשאן שלוחים לחזור ולכתוב עד שיגיע לידה לכך פירש להם כל כך או דלמא לא שנא ה"ג טול לי שא לי יהא לי בידך כו'

כג רשב"ג אומר אף האומרת טול לי גיטי אם רצה לחזור לא יחזור: תנו רבנן טול לי ושא לי ויהא לי בידך כולן לשון קבלה הן:

כד מתני׳ האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שתי כיתי עדים שנים שאומרי' בפנינו אמרה ושני' שאומרים בפנינו קבל וקרע אפי' הן הראשוני' והן האחרוני'

רַשִׁ״י מתני' האשה שאמרה התקבל לי גיטי והוא חזר ואמר קבלתי צריכה להביא לפנינו ב' כיתי עדים שנים שיאמרו בפנינו אמרה לו לקבלו ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע ובגמרא פריך למה לו למיקרעיה אפי' הן כו' שהשנים שאמרה בפניהם הן עצמן ראו כשקבלו

מְפָרְשִׁים

תּוֹסָפוֹת

א דקדמה איהי ושויה שליח מעיקרא הוה מצי למימר דאיכא בינייהו היכא דלא קפיד בעל

ב כותבין ונותנין אפי' ק' פעמים נראה לר"י היכא דלא נאבד הגט אלא שמסופקין בו אם נעשה כתיקון אם לאו דאין לעשות אחר שהרי עשו שליחותן אם הוא כשר לפיכך טוב ללמד את הבעל שיצוה לעשות כמו שירצו עד שיצאו מן הספק

ג אפי' הן הראשונים והן האחרונים וא"ת מאי אפילו אדרבה הכי עדיף טפי דלא הוי חצי דבר וי"ל משום דבכת אחת דומה לשקר דהיכי מתרמי שהיו בשעת אמירה ובשעת קבלה וגבי גט הוה לן למיחש שמא שכרתם האשה כדאשכחן בסוף פירקין באומר אמרו שמא תשכור עדים והדר קאמר או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהם אפילו לאותו יחידי לא חיישינן שמא שכרתו וא"ת לר' עקיבא דאמר במרובה (ב"ק דף ע.) ובחזקת הבתים (ב"ב דף נו: ) דבר ולא חצי דבר היכי מכשרינן הכא שתי כיתי עדים וי"ל דלמ"ד בגמרא שליש נאמן לא צריכי עדי אמירה לעדי קבלה וכוליה דבר הוא ואפילו למ"ד בעל נאמן ה"מ כששלשתן בעיר בעל שליש ואשה כמו שאפרש בגמ' הלכך כיון דאם אין שלשתן בעיר לא צריכי עדי אמירה לעדי קבלה כוליה דבר הוא

רִאשׁוֹנִים עַל מַסֶּכֶת זוֹ: רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה