Englishעברית
כניסה הירשמו בחינם

בבא קמא נח:

תלמוד בבלי · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט
מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת רִאשׁוֹנִים רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

א ולאסטמורי בגוה תיקו

רַשִׁ״י ולאסטמורי בגוה להשמר ולהזהר בה

ב כיצד משלמת מה שהזיקה וכו': מנה"מ

ג אמר רב מתנה דאמר קרא (שמות כב, ד) ובער בשדה אחר מלמד ששמין על גב שדה אחר

ד האי ובער בשדה אחר מבעי ליה לאפוקי רה"ר

ה א"כ לכתוב רחמנא ובער בשדה חבירו א"נ שדה אחר מאי בשדה אחר ששמין על גב שדה אחר

ו ואימא כוליה להכי הוא דאתא לאפוקי רה"ר מנלן

ז אם כן לכתביה רחמנא גבי תשלומין (שמות כב, ד) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם בשדה אחר ל"ל דכתביה רחמנא גבי ובער ש"מ תרתי

ח היכי שיימינן א"ר יוסי בר חנינא סאה בששים סאין ר' ינאי אמר תרקב בששים תרקבים חזקיה אמר קלח בששים קלחים

רַשִׁ״י היכי שיימינן לבית סאה דמתני' סאה בס' סאין האי בית סאה דקתני במתני' דבשביל ערוגה אחת שמין בית סאה לאו בית סאה באנפי נפשה שיימינן דמכחישין ליה למזיק לפי שבית סאה נמכרת ביוקר לפי שמועט הוא ואינו מצוי לימכר ועני שאין ידו משגת לדמי קרקע גדולה קונה אותו ביותר מדמיו וקרחת ערוגה של קב או קביים חשיב לו לפי דמיו אלא שמין ששים סאים כמה שוין ורואין כמה דמים מגיעין לבית סאה וחוזרין ושמין כמה נפחתו דמיו בשביל קרחת ערוגה זו. וא"ת למה הוזכר בית סאה שאם היה שמין מתחלה הערוגה בששים סאין כמה היו יפין וכמה הן יפין לא היה משלם כלום שאין קרחת ערוגה קטנה ניכרת בששים סאין אבל בבית סאה ניכרת תרקב בששים תרקבין שלשים סאין שמין ולא ששים דא"כ מפסדת ליה לניזק שאין קונין מצויין לששים סאין לפי שמרובין הן לאדם בינוני ומועטין הן למשופע בנכסים קלח בס' קלחים מה שאכלה בס' שיעורין כמותו משלם דמיהן כמו שנמכרין קב או קביים בשוק

ט מיתיבי אכלה קב או קביים אין אומרים תשלם דמיהן אלא רואין אותה כאילו היא ערוגה קטנה ומשערים אותה מאי לאו בפני עצמה

רַשִׁ״י מאי לאו בפני עצמו וקשיא לכולהו

י לא בששים

רַשִׁ״י לא בששים ולכל חד כדאית ליה

יא ת"ר אין שמין קב מפני שמשביחו ולא בית כור מפני שפוגמו

רַשִׁ״י כור שלשים סאה

יב מאי קאמר א"ר פפא ה"ק אין שמין קב בששים קבים מפני שמשביח מזיק ולא כור בששים כורין מפני שפוגם מזיק

רַשִׁ״י אין שמין קב בששים קבים אם אכלה קב אין שמים בששים קבים מפני שמשביח מזיק דששים קבים אין להם מכר מפני שמרובין הן לעני ומועטין לבינוני וכל שכן לעשיר ועוד שאין קרחת קב ניכרת בששים קבים ולא כור בששים כורין אכלה כור תבואה אין שמין אותה בששים כורין. מפני שפוגם מזיק. לפי שאדם המשופע בנכסים ותאב לקנות קרקע גדולה קונה אותה כשהוא מוצאה בהרבה יותר מדמיו ועוד קרחת כור גדולה היא מאד אלא כל סאה שמין בששים

יג מתקיף לה רב הונא בר מנוח האי ולא בית כור ולא כור מבעי ליה

רַשִׁ״י ולא כור מבעי ליה כדקתני אין שמין קב ולא קתני בית קב

יד אלא אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא הכי קתני אין שמין קב בפני עצמו מפני שמשביח ניזק ולא קב בבית כור מפני שפוגם ניזק אלא בששים

רַשִׁ״י קב בבית כור אין קרחתו נראית

טו ההוא גברא דקץ קשבא מחבריה אתא לקמיה דריש גלותא א"ל לדידי חזי לי ותלתא תאלתא בקינא הוו קיימי והוו שוו מאה זוזי זיל הב ליה תלתין ותלתא ותילתא אמר גבי ריש גלותא דדאין דינא דפרסאה למה לי אתא לקמיה דר"נ א"ל בששים

רַשִׁ״י קשבא דקל ותלתא תאלתא בקינא הוו שלשה דקלים זה אצל זה דינא דפרסאה שאינו דין תורה

טז א"ל רבא אם אמרו בנזקי ממונו יאמרו בנזקי גופו

רַשִׁ״י אם אמרו בס' להקל על המזיק בנזקי ממונו במה שאכלה בהמתו והזיקה יאמרו בנזקי גופו שמזיק בעצמו בידים שקצץ לדקל

יז אמר ליה אביי לרבא בנזקי גופו מאי דעתיך דתניא המבכיר כרמו של חבירו סמדר רואין אותו כמה היתה יפה קודם לכן וכמה היא יפה לאחר מכאן ואילו בששים לא קתני

רַשִׁ״י אמר ליה ריש גלותא אני ראיתי המבכיר כרמו שיחת וכילה קטמה נטיעה גרסינן בהמה שקטמה נטיעה כמה היתה יפה הקרקע לימכר כשהיא עם השחת

יח אטו גבי בהמתו נמי מי לא תניא כי האי גוונא דתניא קטמה נטיעה רבי יוסי אומר גוזרי גזירות שבירושלים אומרים נטיעה בת שנתה שתי כסף בת שתי שנים ארבעה כסף אכלה חזיז רבי יוסי הגלילי אומר נידון במשוייר שבו וחכמים אומרים רואין אותה כמה היתה יפה וכמה היא יפה

רַשִׁ״י גוזרי גזירות קונסי קנסות אדמון וחנן בן אבשלום בפרק בתרא דכתובות חזיז שחת במשוייר שבה רואין את הנותר לפי מה שתעלה כל ערוגה וערוגה בימי הקציר ומשלם
מְפָרְשִׁים
תּוֹסָפוֹת

א קשבא פי' בקונטרס דקל וכן משמע דקאמר ותלתא תאלתא בקינא הוו קיימי ותאלי הם דקלים כדמוכח בהחובל (לקמן בבא קמא דף צב.) חזא תאלי בי גופני וקאמר גופני קנו דקלי וקשה דבפ"ק דע"ז (דף יד: ) תנן דקל טב וחצב ונקלבא ומפרש בגמ' חצב קשבא ושמא יש מיני דקלים הרבה שאחד קרוי דקל סתם ואחד קרוי חצב דהיינו קשבא ובערוך פירש דקשבא הוא דקלא פרסאה דדאין דינא דפרסאה י"מ של דקל פרסאי דאמר לקמן הלכתא כוותיה דריש גלותא בדקלא פרסאה ולפי מה שפירש בערוך דקשבא דקלא פרסאה אי אפשר לפרש כן

רִאשׁוֹנִים עַל מַסֶּכֶת זוֹ: רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

חֲזָרָה לְמַעְלָה