תְּהִלִּים צג

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים (לחיצה להצגה או להסתרה)

א יְהוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְהוָה עֹז הִתְאַזָּר אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל־תִּמּוֹט׃

רַשִׁ״י ה' מלך. יאמרו לעתיד: אף תכון תבל. במלכו תשמח הארץ:

אִבְּן עֶזְרָא ה' מלך גאות לבש - בעבור היות משפט המלכים ללבוש בגדי מלכות אמרו דרך משל, כי השם גאות לבש פועל עבר כמו אהב וכאשר לבש השם העוז התאזר כמתאזר להראות כחו ותהיה מלת עז משרתת עם לבש ועם מלת התאזר. וטעם אף תכון תבל – כי בגאות השם וכוחו עמדה בתוך הגלגל הגדול, כנקודה בתוך עגולה ולא תמוט.

מְצוּדַת דָּוִד ה׳‎ מלך. בימי המשיח יאמר הנה ה׳‎ מלך ולבש גאות להתגאה על הכל: לבש ה׳‎ עוז. לבש כח והתאזר בו ר״‎ל עתה הראה כוחו: אף תכון. אז יכירו הכל כי אף העולם אתה הכנת לבל תהי נוטה לפול:

מְצוּדַת צִיּוֹן התאזר. מל׳ אזור וחגורה:

ב נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה׃

אִבְּן עֶזְרָא נכון - ובעבור שהזכיר הארץ כי היא העומדת בכח השם ועל מוצקה, שהיא הנקודה האמצעית והיא בעצמה נקודת כסא הכבוד, שהיא הקו הסובב, על כן: נכון כסאך מאז ובעבור שהזכיר כי כסאו עומד, אמר: ומעולם אתה - קדמון ואין ראשית לך, כאילו אמר: מעולם אתה יושב על הכסא.

מְצוּדַת דָּוִד מאז. מאז בראת העולם: מעולם. מטרם בראת העולם אתה הוא:

ג נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְהוָה נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׃

רַשִׁ״י נשאו נהרות ה'. לשון צעקה וקובלן הוא זה אהה ה' הנה האומו' השוטפים כנהרו' נשאו קולם יהמיון ואת דוך עמקי נבכיהם ישאו ויגביהו תמיד להתגאות נגדך, כל לשון דכא לשון עומק ושפלות:

אִבְּן עֶזְרָא נשאו - אחר שהזכיר הארץ והשמים הזכיר הימים והנהרות שהם הולכים תמיד, זה הוא: נשאו נהרות קולם. דכים - הם המשברים והטעם שוה[ כי אחר היותם דכים ינשאו בחפץ הבורא בשלוח מלאכיו שהם הרוחות.

מְצוּדַת דָּוִד נשאו וגו׳‎. וחוזר ומפרש שנשאו קול על יראיו ליראם ולהפחידם: דכים. שטיפת גליהם:

מְצוּדַת צִיּוֹן דכים. מלשון דכא ושברון והם הגלים הקרואים משברים כמ״ש וכל משבריך (לעיל פח) ע״ש שמשברים מי הים:

ד מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי־יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהוָה׃

רַשִׁ״י מקלות מים רבים וגו'. ידעתי אני כי יותר מקולות המים הרבים אשר יהמיון עלינו ומאדירי משברי הים הזה אתה אדיר במרום ה' וידך תקיפה עליהם:

אִבְּן עֶזְרָא מקולות מים רבים - יותר מקולות מים רבים שהם אדירים, שהם משברי ים יותר אדיר, השם במרום וזה לאות כי לגלגלים קולות, וכן כתוב ביחזקאל: כקול מים רבים ואלה הקולות לא ישמעו החרשים, כאשר לא יביטו העורים מעשה השם נוראים.

מְצוּדַת דָּוִד מקולות. אבל יותר מקולות מים וכו׳‎ ויותר מן משברי ים יחזק ה׳‎ היושב במרום ולא יכלו להם:

מְצוּדַת צִיּוֹן אדירים. חזקים: משברי ים. הם גלי הים:

ה עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה־קֹדֶשׁ יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים׃

רַשִׁ״י עדתיך. שהעידו והבטיחו נביאך לביתך שהוא נאוה קודש: נאמנו מאד לביתך. ולאורך ימים הוא מצפה להם ואע"פ שארכו הימים נאמנים הם לה' מאד: נאוה. כמו (לעיל טו) נאות אלהים לשון נאוה ותדע שכל נוה שבמקרא אינן מפקין אל"ף לפי שהם לשון נוי וזה מפיק אל"ף:

אִבְּן עֶזְרָא עדותיך - כדרך השמים מספרים כבוד אל, כי יותר נאמנים הם עדיך, שהם עדות מעדות השמים והארץ והים, על כן הוסיף מאד. והטעם: כי עדות אלה הנוראים הנאמנים ועדותיך יותר. וטעם לביתך - שהוא כנגד כסא הכבוד מרום מראשון מקום מקדשינו. לאורך ימים - בעבור כי כסא הכבוד עומד לנצח או תפלת המשורר שיאריך בית השם ימים רבים.

מְצוּדַת דָּוִד עדותיך. דברי הנביאים המעידים על התשועה המה נאמנים מאוד ויהיה לביתך נוי ויופי קדושה ותתמיד לאורך ימים ולא תחרב עוד:

מְצוּדַת צִיּוֹן נאוה. מלשון נאוה ויופי כמו נאוה כירושלים (ש״ה ו):

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.