תְּהִלִּים קנ

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים (לחיצה להצגה או להסתרה)

א הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ־אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃

אִבְּן עֶזְרָא הללויה - אמר רבי משה: בקדשו השמים. וככה ברקיע עזו, כמו: ועזו בשחקים. ורבי יהודה הלוי אמר: הללו אל שהוא בקדשו והטעם הדביר וההיכל וברקיע עזו הוא הארון וזה המשורר עם הלוים ידבר, שהם משוררים בנבלים ובכל מיני ניגונים.

מְצוּדַת דָּוִד הללויה. הללו את יה ואמרו הללו את האל במקום קדשו והוא עולם המלאכים: ברקיע עוזו. הוא עולם הגלגלים כי שם נראה עוז וחזקו של המקום:

מְצוּדַת צִיּוֹן עזו. ענין חוזק:

ב הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃

אִבְּן עֶזְרָא הללוהו - טעם בגבורותיו - שתהללוהו שתספרום. הללוהו כרוב גדלו - הטעם הללוהו הרבה, כאשר גדולתו רבה.

מְצוּדַת דָּוִד בגבורותיו. בספור גבורותיו: כרוב גודלו. ר״‎ל כמו שגדולתו מרובה כן הללוהו הרבה:

ג הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃

אִבְּן עֶזְרָא הללוהו בנבל - יש לו עשרה נקבים.

ד הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃

רַשִׁ״י במנים ועוגב. מיני כלי שיר הם:

אִבְּן עֶזְרָא הללוהו במינים - כלים רבים וניגון אחד.

מְצוּדַת צִיּוֹן במנים ועוגב. שמות כלי נגון:

ה הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃

רַשִׁ״י בצלצלי שמע. מצלתים המשמיעים קול: שמע. שם דבר הוא כמו שמע בסגול ומפני האתנחתא הוא נקוד קמץ גדול ולכך טעמו למעלה תחת השי"ן: סליק ספר תהלים:

אִבְּן עֶזְרָא הללוהו בצלצלי שמע - שהם המצלתים הנזכרים בדברי הימים, זה הכלל אין דרך לדעת אלה כלי הנגונים, כי כלים לנגונים הרבה ימצאו בארץ ישמעאל ואנשי אדום לא ראום, גם יש באדום כלים לא שמעום חכמי ישמעאל.

מְצוּדַת דָּוִד בצלצלי שמע. בכלי נגון הנקרא מצלתים המשמיע קול למרחוק: בצלצלי תרועה. המשמיעים קול תרועה:

מְצוּדַת צִיּוֹן בצלצלי שמע. הם שני כלי נחושת ומקישים זה בזה ומשמיעי׳ קול בהקשתן וכמ״ש במצלתים נחושת להשמיע (דה״א כו) ובמשנה הקיש בן ארזא בצלצל (תמיד פ״ז): בצלצלי תרועה. הם החצוצרות המשמיעים הרעשת קול תרועה כי צלצל הוא ענין הרעשת קול וכן לקול צללו שפתי (חבקוק ג׳:ט״ז) שהיא הרעשה מועטת:

ו כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ־יָהּ׃

אִבְּן עֶזְרָא כל - אמר רבי יהודה: בעבור היות המנגן אומר נעימות על הכינור וישתנו הנעימות כפי אריכות הרוח וקוצר הקול או גבהותו או שפלותו או מהירותו על כן חתם כל הנשמה תהלל יה. ורבי שלמה הספרדי אמר: כי זה רמז לנשמה העליונה שהיא בשמים, ראה ספר תהלות תם ונשלם. ואברהם בנו מאיר כללם: ולא תמו תהלות אל לעולם, ומי הוא זה אשר החל וכלם.

מְצוּדַת דָּוִד כל הנשמה. וגו׳‎ הללויה סרס המקרא לומר הללו את יה ואמר כל מי שיש בו נשמה ונפש משכלת תהלל את יה, נשלם ספר תהלים, תהלות לאל קדש הלולים:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.