זבחים צא.

תלמוד בבלי · סדר קדשים · מסכת זבחים — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת

א ואף ע"ג דמוספין קדישי אטו שבת למוספין אהנאי לתמידין לא אהנאי

רַשִׁ״י ואף על גב דמוספין קדישי מוספין שם שבת עליהן שהם באים חובה לה והתמידין באין אף בחול לתמידין לא אהנאי כיון דהאידנא קריבין אם כן שם שבת עליהם מוספי ר"ח מקודשין משל שבת דאיקרי מועד ד"א כו' בפסחים תנינן לה דקאמרי ב"ה מברך על היין ואח"כ מברך על היום שהיין גורם לקידוש שתאמר דבר אחר כו' הכי גרסינן דאע"ג דברכת היום קדישה ששם שבת עליה שחובה לשבת היא באה דאילו ברכת היין אף בחול היא

ב ת"ש מוספי שבת קודמין למוספי ראש חודש אטו ראש חודש למוספין דידיה אהני למוספי שבת לא אהני

ג תא שמע מוספי ראש חודש קודמין למוספי ראש השנה אע"ג דראש השנה קדשה אטו ראש השנה למוספי דידיה אהני למוספי ראש חודש לא אהני

ד ת"ש ד"א ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם אע"ג דברכת היום קדישה אטו שבת לברכת היום אהנאי לברכת היין לא אהנאי

רַשִׁ״י ברכת היין תדירה כו' תדיר קודם ואע"ג דשאינו תדיר קדם ובא שכבר קדש היום ועדיין יין לא בא ודומיא קדים שחטיה לשאינו תדיר ברישא ומשני ה"נ כיון דאתא השתא יין קמן ומזומן לברכה כמאן דשחיטי תרוייהו לגבי קדשים [דמי] ולא תפשוט מינה לבעיין ואח"כ מתפלל של מוספין ואף על גב דזמן מוספין אתא ברישא

ה תא שמע דאמר רבי יוחנן הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ של מוספין אטו שבת לתפלת מוספין אהנאי לתפלת מנחה לא אהנאי

רַשִׁ״י הלכה מתפלל של מנחה במסכת ברכות היו לפניו שתי תפלות של מוספין ושל מנחה ופליגי רבי יהודה ורבנן וקא"ר יוחנן הלכה כדברי האומר מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל כו'

ו ת"ש שלמים של אמש חטאת ואשם של יום שלמים של אמש קודמין הא אידי ואידי דיום חטאת ואשם קדמי ואע"ג דשלמים תדירי

רַשִׁ״י שלמים של אמש הא פרישית לה לעיל (גבי) במתני' תדירי שהן מצויין מתוך שבאין בנדר ובנדבה

ז אמר רבא מצוי קאמרת תדיר קמיבעיא לן מצוי לא קמיבעיא לן

רַשִׁ״י מצוי קאמרת שאין תדירותו חובה אלא שהוא מצוי תמיד יותר מחבירו הכי גרס מצוי לאו תדיר הוא בתמיה

ח אמר ליה רב הונא בר יהודה לרבא אטו מצוי לאו תדיר והתניא אוציא את הפסח שאינו תדיר ולא אוציא את המילה שהיא תדירה

רַשִׁ״י אוציא את הפסח שאינו תדיר בת"כ שנויה גבי חטאת דקתני והרי פסח ומילה ענושין כרת יכול יביא על שגגתן חטאת ת"ל אשר לא תעשנה יצאו פסח ומילה שהן מצות עשה אוציא את הפסח שאינו תדיר ולא אוציא את המילה שהיא תדירה ת"ל אשר לא תעשנה אלמא מצוי תדיר הוא

ט מאי תדירה תדירה במצות ואיבעית אימא מילה לגבי פסח כי תדיר דמיא

רַשִׁ״י תדירה במצות סדורה במצות שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות וצוויין כי תדיר דמיא שמצויה היא הרבה מפסח אבל מצוי דשלמים לגבי מצוי דחטאת לאו כתדירה דמי

י איבעיא להו תדיר ושאינו תדיר וקדים ושחט לשאינו תדיר מאי מי אמרינן כיון דשחטיה מקריב ליה או דלמא יהיב לאחר דממרס בדמו עד דמקריב ליה לתדיר והדר מקריב לשאינו תדיר

יא אמר רב הונא מסורא ת"ש שלמים של אמש חטאת ואשם של יום של אמש קודם לשל יום הא דיום דומיא דאמש

רַשִׁ״י הא דיום דומיא דאמש והיכי דמי כגון דשחטו שלמים ברישא כו' וקא ס"ד ה"ק שלמים שהביאן מאמש ושחטן היום וחטאת ואשם של יום עומדין לישחט שלמים של אמש קודמין ליזרק דאי בשניהם עומדין לישחט לא אמר דקדמו שלמים וטעמא דבאו מאמש הא אידי ואידי דהיום וקדים שחטינהו לשלמים ברישא אמרי' שחיטת חטאת ואשם קדמה לזריקת שלמים אלמא מקודש ושאינו מקודש וקדים שחטיה לשאינו מקודש יהא אחד ממרס בדמו ויזרוק את המקודש וה"ה לתדיר ושאינו תדיר דלמא שלמים של אמש וחטאת של יום דאשמעינן של אמש קדמו היכי דמי דשחטינהו לתרוייהו אע"ג דשחטיה לחטאת אחר השלמים ושניהן עומדין ליזרק אשמעינן דשלמים של אמש קדמו ודכותיה דייקא מיניה הא אידי ואידי דיום ושחט שלמים ואחר כך חטאת ובא לימלך על הזריקה אמרי' ליה חטאת קדמה אבל לא שחטיה לחטאת בתר שלמים ובא לימלך על השחיטה תיבעי לך אי מזלזלינן בשלמים למרס בדמן ולהקדים שחיטת חטאת וזריקתה וכי מיבעיא לן בתדיר ושאינו תדיר הך מיבעיא לן ששחט את שאינו תדיר והתדיר קיים

יב וה"ד דקדים שחטיה לשלמים חטאת ואשם קדמי

יג דלמא שלמים דאמש וחטאת ואשם דיום היכי משכחת לה דשחטינהו לתרוייהו אבל לא שחטינהו לתרוייהו תיבעי לך

יד ת"ש ד"א ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

טו ה"נ דכיון דאתיין כמאן דשחיטי תרוייהו דמי

טז ת"ש דא"ר יוחנן הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ של מוספין ה"נ כיון דמטי זמן תפלת מנחה כמאן דשחיטי תרוייהו דמי

יז אמר ליה רב אחא בריה דרב אשי לרבינא שחטו קודם חצות פסול מפני שנאמר בו (שמות יב, ו) בין הערבים קודם לתמיד כשר ויהא ממרס בדמו עד שיזרוק הדם

רַשִׁ״י שחטו קודם חצות בפסח קאי קודם לתמיד של בין הערבים כשר ואע"פ שלכתחילה מצוה לאחרו כדתניא לעיל (זבחים דף יב.) יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים בלבד ויהא אחד ממרס בדמו אלמא דקדים ושחטיה למאוחר אמרי ליה לשהות את הזריקה ולשחוט את הראוי ליקדם ולזרקו

יח הכא במאי עסקינן כגון דקדים שחטיה לתמיד ברישא אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני עד שיזרק הדם (תמיד) ולא קתני עד שישחוט ויזרק דם ש"מ:

רַשִׁ״י כגון דקדים שחטיה לתמיד קודם שבא לימלך ולא נמלך אלא על הזריקה

יט ובכולן כהנים רשאין כו': מאי טעמא אמר קרא (במדבר יח, ח) למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:

רַשִׁ״י למשחה לך נתתים למשחה מתרגמינן לרבו והיינו לגדולה

כ מתני׳ אמר רבי שמעון אם ראית שמן שהוא מתחלק בעזרה אין צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחות ישראל ולוג שמן של מצורע

רַשִׁ״י מתני' שהוא מתחלק לאכילת כהנים

כא אם ראית שמן שהוא ניתן על גבי האישים אין צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאין מתנדבין שמן רבי טרפון אומר מתנדבין שמן:

רַשִׁ״י מותר רקיקי מנחת ישראל מנחת מאפה שבא חלות ורקיקין חלות בוללן רקיקין מושחן ואמר רבי שמעון במנחות (דף עה.) מושחן כמין כ"י ושאר השמן נאכל לכהנים מנחת כהנים כולה כליל ומותר מנחת כהן משיח לפי ששמנה מרובה שלשה לוגין לעשרון ומתוך שהיא אפויה תחילה אין שמנה נבלע בפיתיה וצריך להקטיר המותר בעצמו שאין מתנדבין שמן לפיכך לא יעלה על דעתך שיהא שמן המתחלק מן הנקטר נדבה

מְפָרְשִׁים

תּוֹסָפוֹת

א תא שמע מוספי שבת קודמין כו' בכל הני תא שמע צריך טעם מאי קס"ד מאחר דכבר שני אטו שבת למוספין אהני לתמידין לא אהנאי וצריך לדקדק בפרק התכלת (מנחות דף מט.) גבי התמידין אין מעכבין את המוספין דאיכא כי הך בעיא דתדיר ומקודש ולא פשיט מיניה מידי דלא מייתי הכא ראיות דהתם והנהו דהכא לא מייתי התם

ב דשחטינן לתרוייהו תימה אם כן ליתני שלמים ושחט קודם לחטאת ואשם והכל ביום אחד שלמים קדימי לזרוק ואמאי נקט של אמש וי"ל דשל אמש נמי שמא הוי כעין של אמש והכל ביום אחד כדאמר בפ' התערובות (לעיל זבחים עה.) מאי חיין כעין חיין. ברו"ך

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה