חולין נא:

תלמוד בבלי · סדר קדשים · מסכת חולין — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת רִאשׁוֹנִים רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

א מטמא בזיבה ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי אברים איקרי כאן מבשרו ולא מחמת אונסו

רַשִׁ״י מטמא בזיבה אם יצא ממנו זוב ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי אברים הרי חולה הוא וזו אחד משבעה דרכים שהזב נבדק בהן דזב אינו מטמא באונס דכתיב (ויקרא טו) זב מבשרו שיהא בשרו כמות שהוא שלם ולא באונס

ב הכא במאי עסקינן כגון שיצא דרך דופן

רַשִׁ״י דרך דופן ע"י סם ובין הוא ובין אמו חיין ואין לומר שלאחר שמתה אמו הוציאוהו דקיי"ל במסכת נדה (דף מד.) הוא מיית ברישא הכא במאי עסקינן הא דקתני מותר בו ביום ולא חייש לריסוק אברים כגון שהפריס ע"ג קרקע ננער לעמוד ותחב פרסותיו לעמוד דאמרינן לקמן גבי נפולה עמדה מנפילתה אינה צריכה מעת לעת

ג ת"ש עגל שנולד בי"ט שוחטין אותו בי"ט ה"נ כגון שיצא דרך דופן

רַשִׁ״י עגל שנולד בי"ט אין כאן משום מוקצה שהרי מוכן היה אגב אמו ושוחטין אותו בו ביום. אלמא משום ריסוקי אברים נמי לית ביה

ד ת"ש ושוין שאם נולד הוא ומומו עמו שזה מן המוכן וכי תימא ה"נ שיצא דרך דופן דרך דופן מי קדוש והא א"ר יוחנן מודה היה ר"ש לענין קדשים שאינו קדוש

רַשִׁ״י ושוין תנאי דפליגי במסכת ביצה (דף כו: ) גבי בכור שנולד בו מום בי"ט ושוין דאפילו האוסר בנולד בו ביום מום משום דמוקצה היה בין השמשות מחמת איסור קדשים בחוץ אבל אם נולד היום ומומו עמו מוכן הוא שלא נאסר מעולם דהא במעי אמו היה מוכן אגב אמו ומותר דבכור אינו קדוש עד שיולד וכשנולד הרי מומו עמו וראוי לישחט בחוץ דרך דופן מי קדיש בבכורה דבעינן מום לישחט במדינה מודה ר"ש אע"ג דפליג במסכת נדה (דף מ.) גבי יוצא דופן ואמר הרי הוא כילוד ויושבת עליו ימי טומאה וטהרה התם הוא דאיתרבאי מואם נקבה תלד לרבות יוצא דופן אבל לענין קדשים מודה שאינו קדוש דכתיב כי יולד פרט ליוצא דופן (לעיל חולין דף לח: )

ה הב"ע שהפריס על גבי קרקע

ו ואמר ר"נ בית המטבחים אין בו משום ריסוקי אברים

רַשִׁ״י בית המטבחים כשמפילין אותו לארץ לשוחטו אפילו ממקום גבוה

ז ההוא תורא דנפל ואישתמע קל נגיחותיה על רב יצחק בר שמואל בר מרתא שקל משופרי שופרי אמרי ליה רבנן מנא לך הא א"ל הכי אמר רב צפרניו נועץ עד שמגיע לארץ

רַשִׁ״י דנפל בבית המטבחים קל גניחותיה כמו (ב"ק דף פ.) גונח מלבו פלינדרי"ש בלע"ז. שנשמע קול יללתו כשנפל מנא לך הא דלא חיישת לריסוק צפרניו נועץ כשהוא שוהה ליפול כל שעה הוא מתחזק בצפורניו עד שאינו נופל מגובה

ח א"ר יהודה אמר רב עמדה אינה צריכה מעת לעת בדיקה ודאי בעיא הלכה אינה צריכה בדיקה רב חייא בר אשי אמר אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה

רַשִׁ״י עמדה אמתניתין קאי שנפלה מן הגג ועמדה ולא הלכה אינה צריכה שהייה מעת לעת אבל בדיקה בעיא בחוט השדרה ובשבירת רוב צלעות ובעקירת חוליא. והיכא דלא עמדה אפילו בדקנוה ונמצאת שלמה טרפה משום החבט שנתפרקו פרקיה וחוליותיה ואם הלכה אפילו בדיקה לא בעיא אע"ג דלא עמדה ואינה צריכה שהייה מעת לעת ננערה לעמוד אע"פ שלא פשטה ידה אלא נתחזקה ורצתה לעמוד

ט אמר רב ירמיה בר אחא אמר רב פשטה ידה לעמוד אע"פ שלא עמדה עקרה רגלה להלך אע"פ שלא הלכה ורב חסדא אמר ניערה לעמוד אע"פ שלא עמדה

י (והלכתא היכא דנפלה מן הגג בדלא ידעה ועמדה ולא הלכה צריכה בדיקה ואינה צריכה מעת לעת ואם הלכה אפילו בדיקה נמי לא צריכה)

רַשִׁ״י היכא דנפלה מן הגג בלא ידעה דאי ידעה הא אמרינן דאמדה נפשה כנגד בני מעיין שמא נקרע רוב החיצונה או ניקבו הדקין כנגד כל החלל משום שבירת רוב צלעות או עקירת חוליות

יא אמר אמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא נפולה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים אמר ליה מר זוטרא הכי אמרינן משמיה דרב פפא צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו

יב א"ל הונא מר בר בריה דרב נחמיה לרב אשי סימנין מאי א"ל סימנין קשין הן אצל נפילה

רַשִׁ״י סימנין מאי מי בעי בדיקה שמא נעקרו

יג אמר רב יהודה אמר שמואל עוף שנחבט על פני המים כיון ששט מלא קומתו דיו ולא אמרן אלא ממטה למעלה אבל מלמעלה למטה מיא הוא דאשפלו ואי מיא קיימי לית לן בה ואי שדא ציבי וקדמיה הא קדמיה

רַשִׁ״י עוף שנחבט ונפל על כרחו על פני הנהר ואיכא למיחש לריסוק כיון ששט מלא קומתו הוה ליה כהליכה שאינה צריכה בדיקה ואי מיא דקיימי כגון אגמים לית לן בה דאפילו מלמעלה למטה שפיר דמי ואי שדי ציבי ואם היו קסמי עצים מושלכין בנהר וקדמיה איהו לציבי מלמעלה למטה אפילו במיא דלא קיימי שרי דכיון דקדמיה איהו לציבי איהו דקא שט

יד גלימא מתיח חיישינן דלא מתיח לא חיישינן עוף ומעופף לא חיישינן איזלא ומקרבי קיטרי חיישינן לא מקרבי קיטרי לא חיישינן

רַשִׁ״י גלימא פרוש על גבי יתדות באויר ומתיח שפיר ונפל עוף עליו חיישינן לריסוק ובעי שהייה דכיון דמתיח שפיר קשה הוא עוף ומעופף ואם כפולה הטלית ואפילו מתוחה לא חיישינן דאינה נמתחת יפה איזלא עוף שנפל ברשת הפרושה באויר אי מיקרבי קיטרי קשרי החוטין שבהם סמוכין זה לזה תמיד חיישינן שמא הקשרים רסקוהו חיישינן שהרי קשה הוא לא חיישינן דכי מטי עלייהו משתריק ומשתמיט ולא מלקי ליה לא חיישינן אם שטוח על גבי קרקע ונופל עוף עליו חיישינן אם נפל עוף עליהן לא חיישינן אם יש ממנה כרי על גבי קרקע ונופל עוף עליהן לא חיישינן לפי שהיא רכה

טו כיתנא דעביד בטוני חיישינן דהאי גיסא ודהאי גיסא לא חיישינן אסורייתא חיישינן כיתנא דדייק ונפיץ לא חיישינן דייק ולא נפיץ חיישינן דעביד ביזרי כיון דאיכא ביה קטרי חיישינן דקתא חיישינן דקדקתא לא חיישינן

רַשִׁ״י כיתנא דעביד בטוני פשתן העשוי חבילות חבילות דהאי גיסא ודהאי גיסא אם נפל על צדי החבילה מכאן ומכאן בהשמטה אסורייתא חבילות של קנים כיתנא דדייק (ונפיץ) חבוט בטוד"ה בלע"ז ונפיץ אשקוש"א דייק ולא נפיץ שברי הגבעולין מלקין העוף דעביד ביזרי פופיד"ש אפילו דייק ונפיץ חיישינן משום קטרי דאית ביה דקתא נעורת שברי גבעולין הננערין מן הפשתים כשמנפצין אותו דקדקתא דקה מן הדקה וגם היא נעורת

טז נברא חיישינן תימחתא לא חיישינן קיטמא נהילא חיישינן לא נהילא לא חיישינן

רַשִׁ״י נברא סיב הגדל סביב הדקלים ומייבשין אותו ונחלק לרצועות ומפשילין ממנו חבלים וכל זמן שלא נעשה רצועות הוא קשה תימחתא לאחר שחלקוהו לרצועות להאי נברא כמו שעושין לקליפת עץ הקרוי טי"ל קיטמא נהילא מרוקד בנפה נכבש ונעשה קשה לא נהילא אינו נכבש וכל שעה הוא טפוף ואינו קשה

מְפָרְשִׁים

תּוֹסָפוֹת

א מודה רבי שמעון לענין קדשים לא הוה צריך כאן לדברי רבי יוחנן דבבכור עסקינן דתלי רחמנא בפטר רחם וקדשים גופייהו לא יליף ר"ש אלא מבכור לידה לידה כדאמר בריש יוצא דופן (נדה דף מ.) ולרבותא נקט הכא כל קדשים

ב עמדה אינה צריכה מעת לעת אבל בדיקה ודאי בעיא אבל לא עמדה בעיא ודאי מעת לעת ובעיא נמי בדיקה כדתנן לקמן (חולין דף נו.) דרסה וטרפה בכותל או שריצצתה בהמה צריך מעת לעת ואמר בגמרא משום ר"א בר' ינאי אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה וא"ת והא תניא בפ' התערובת (בזבחים דף ע: ) נתערבה בשור שנעבדה בו עבירה בכלאים ובטרפה ובגמרא (דף עד: ) פריך האי טרפה היכי דמי אי דידע ליה לשקלה אי דלא ידע ליה מנא ידע ומשני ר"ל דאיערב בנפולה ופריך בנפולה לבדקיה ומשני קסבר עמדה צריכה מעת לעת הלכה צריכה בדיקה והשתא על כרחך עיקר שינויא לא הוי מעמדה צריכה מעת לעת דאכתי ליבדקיה בהילוך ועוד דכיון דמעת לעת סגי אמאי קתני ירעו עד שיסתאבו אלא עיקר שינויא מהלכה צריכה בדיקה וכיון דאין מרויח שום דבר במה שאומר עמדה צריכה מעת לעת ל"ל למימר הכי הא כ"ע מודו הכא דעמדה אינה צריכה מעת לעת ונראה דגרסי' התם עמדה אינה צריכה מעת לעת אע"ג דלא צריך ליה התם נקטיה אגב הלכה בעיא בדיקה

ג והלכתא היכא דנפלה מן הגג כו' הא דלא קאמר הלכה כרב יהודה בריסוק אברים משום דבעי לאשמועינן דוקא עמדה למעוטי פשטה ידה לעמוד וננערה לעמוד

רִאשׁוֹנִים עַל מַסֶּכֶת זוֹ: רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה