נְחֶמְיָה יא

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים (לחיצה להצגה או להסתרה)

א וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי־הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן־הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת בֶּעָרִים׃

רַשִׁ״י אחד מן העשרה. שבישראל למען ישבו בירושלים לשמור העיר: ותשע הידות. תשעה חלקים שבישראל:

רַלְבַּ״ג וישבו שרי העם בירושלים וגו'. כאן חוזר לענינו הראשון שזכר שהעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים ולזה נתן נחמיה אל לבו לתקן ענין הגלות שיהיה לבם לה' ויקימו התורה ולתקן דברי עבודת בית המקדש. ובזה הפסיק המאמר ואחר כך השתדל שישבו שרי העם בירושלים והפילו גורלות להביא אחד מעשרה משאר העם לשבת בירושלים וקצתם התנדבו עוד מעצמם לשבת בירושלים וברכו העם את המתנדבים כי הם עזרו להשיב ירושלים על ענינה הראשון. ר"ל לבנות חרבותיה. וזכר כי המתנדבים הם ראשי המדינה אשר ישבו בירושלים וזכר עוד מי ישב בירושלים מבני יהודה ומבני בנימין:

מְצוּדַת דָּוִד להביא. מערי יהודה: לשבת בירושלים. לשמרם מן העובדי כוכבים: בערים. ישארו בעריהם:

מְצוּדַת צִיּוֹן הידות. החלקים כמו וארבע הידות (בראשית מ״ז):

ב וַיְבָרֲכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִָם׃

רַשִׁ״י המתנדבים. אשר נדבה רוחם אותם להיות יושבים בירושלים לשמור העיר מן האויבים:

מְצוּדַת דָּוִד המתנדבים. אשר התנדבו מעצמם מרצונם שלא ע״פ הגורל ולפי שישיבת הכרכים קשה כי היוקר היה במקום רבת עם לזה תחשב לנדבה:

ג וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַמְּדִינָה אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בִּירוּשָׁלִָם וּבְעָרֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ אִישׁ בַּאֲחֻזָּתוֹ בְּעָרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַנְּתִינִים וּבְנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה׃

רַשִׁ״י ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלים. הוא שנאמר בסמוך ובירושלים ישבו בני יהודה וגו':

מְצוּדַת דָּוִד ואלה וגו׳. הם הנאמרים במקרא שאח״ז ובירושלים ישבו וכו׳: איש. כ״א ישב במקום אחוזתו בעריהם שהיה להם מאז עד שלא גלו ישראל וכו׳ ר״ל הם היו היושבים באחוזתם:

ד וּבִירוּשָׁלִַם יָשְׁבוּ מִבְּנֵי יְהוּדָה וּמִבְּנֵי בִנְיָמִן מִבְּנֵי יְהוּדָה עֲתָיָה בֶן־עֻזִּיָּה בֶּן־זְכַרְיָה בֶן־אֲמַרְיָה בֶּן־שְׁפַטְיָה בֶן־מַהֲלַלְאֵל מִבְּנֵי־פָרֶץ׃

רַשִׁ״י מבני יהודה עתיה וגו'. חוזר ומפרש מבני יהודה מי ומי היו וכל הפרשה אינה מונה כי אם הגדולים והחשובים שבהם:

מְצוּדַת דָּוִד מבני יהודה וגו׳. ולפי שלא ישבו בה מבני עשרת השבטים כ״א מתי מספר לזה לא זכרם פה עם שנזכרו בד״ה:

ה וּמַעֲשֵׂיָה בֶן־בָּרוּךְ בֶּן־כָּל־חֹזֶה בֶּן־חֲזָיָה בֶן־עֲדָיָה בֶן־יוֹיָרִיב בֶּן־זְכַרְיָה בֶּן־הַשִּׁלֹנִי׃

מְצוּדַת דָּוִד בן השלוני. מבני שלה בן יהודה:

ו כָּל־בְּנֵי־פֶרֶץ הַיֹּשְׁבִים בִּירוּשָׁלִָם אַרְבַּע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְׁמֹנָה אַנְשֵׁי־חָיִל׃

מְצוּדַת דָּוִד כל בני פרץ. ומספר בני שלה כללם בד״ה עם בני זרח שלא הוזכרו פה:

ז וְאֵלֶּה בְּנֵי בִנְיָמִן סַלֻּא בֶּן־מְשֻׁלָּם בֶּן־יוֹעֵד בֶּן־פְּדָיָה בֶן־קוֹלָיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה בֶּן־אִיתִיאֵל בֶּן־יְשַׁעְיָה׃

ח וְאַחֲרָיו גַּבַּי סַלָּי תְּשַׁע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה׃

מְצוּדַת דָּוִד ואחריו. במעלה וחשיבות: תשע וגו׳. ועמו תשע מאות וכו׳:

ט וְיוֹאֵל בֶּן־זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם וִיהוּדָה בֶן־הַסְּנוּאָה עַל־הָעִיר מִשְׁנֶה׃

רַשִׁ״י פקיד. ממונה: משנה. אחר (הפקיד):

רַלְבַּ״ג ויהודה בן הסנואה על העיר משנה. ר"ל משנה לפחה ואפשר שהיה משנה לפקיד והוא היותר נראה:

מְצוּדַת דָּוִד פקיד עליהם. היה ממונה עליהם לראש: משנה. שני במעלה אל המושל הממונה על העיר:

י מִן־הַכֹּהֲנִים יְדַעְיָה בֶן־יוֹיָרִיב יָכִין׃

מְצוּדַת דָּוִד מן הכהנים. אשר ישבו בירושלים היו ידעיה וכו׳:

יא שְׂרָיָה בֶן־חִלְקִיָּה בֶּן־מְשֻׁלָּם בֶּן־צָדוֹק בֶּן־מְרָיוֹת בֶּן־אֲחִיטוּב נְגִד בֵּית הָאֱלֹהִים׃

רַשִׁ״י נגיד. ממונה: נגיד בית האלהים. ממונה על בית אלהים:

רַלְבַּ״ג נגיד בית האלהים. ר"ל ממונה על בית האלהים:

מְצוּדַת דָּוִד נגיד. ממונה של בית אלהים:

יב וַאֲחֵיהֶם עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לַבַּיִת שְׁמֹנֶה מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם וַעֲדָיָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־פְּלַלְיָה בֶּן־אַמְצִי בֶן־זְכַרְיָה בֶּן־פַּשְׁחוּר בֶּן־מַלְכִּיָּה׃

רַשִׁ״י ואחיהם עושה המלאכה לבית. וחבריהם שהיו עובדים עבודת הבית וקרבנותיו:

מְצוּדַת דָּוִד ואחיהם. חבריהם של ידעיה כו׳ עושי מלאכת עבודת המזבח היו במספר שמונה מאות וכו׳: ועדיה וגו׳. אף הוא היה מהיושבים בירושלים:

יג וְאֶחָיו רָאשִׁים לְאָבוֹת מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם וַעֲמַשְׁסַי בֶּן־עֲזַרְאֵל בֶּן־אַחְזַי בֶּן־מְשִׁלֵּמוֹת בֶּן־אִמֵּר׃

רַשִׁ״י ראשים לאבות. ראשי בית אב ממשפחות הכהנים:

מְצוּדַת דָּוִד ואחיו. חבריו של עדיה אשר היו ראשים למשפחת אבותם היו במספר מאתים וכו׳ ואף הם ישבו בירושלים: ועמשסי וכו׳. אף הוא ישב בירושלים:

יד וַאֲחֵיהֶם גִּבּוֹרֵי חַיִל מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה וּפָקִיד עֲלֵיהֶם זַבְדִּיאֵל בֶּן־הַגְּדוֹלִים׃

רַשִׁ״י ופקיד עליהם. ממונה עליהם:

אִבְּן עֶזְרָא בן הגדולים - בן אחד מהגדולים.

מְצוּדַת דָּוִד ואחיהם. של ראשי האבות:

טו וּמִן־הַלְוִיִּם שְׁמַעְיָה בֶן־חַשּׁוּב בֶּן־עַזְרִיקָם בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶּן־בּוּנִּי׃

מְצוּדַת דָּוִד ומן הלוים. אשר ישבו בירושלים היו שמעיה וכו׳:

טז וְשַׁבְּתַי וְיוֹזָבָד עַל־הַמְּלָאכָה הַחִיצֹנָה לְבֵית הָאֱלֹהִים מֵרָאשֵׁי הַלְוִיִּם׃

רַשִׁ״י על המלאכה החיצונה. אשר לבית כגון בנייני בדק הבית ועצי המערכה שהיו מביאים מבחוץ:

אִבְּן עֶזְרָא ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצונה - שהוא מחוץ לעיר, לצורך בית האלהים.

רַלְבַּ״ג על המלאכה החיצונה לבית האלהים. ר"ל שהוא היה ממונה על מלאכת בדק הבית במה שיצטרך מהמלאכה בחצר הכהנים והעזרות ובכלל כל מה שהוא מצטרך במה שהוא חיצון מבית האלהים:

מְצוּדַת דָּוִד על המלאכה וכו׳. היו ממונים על המלאכה הנעשה חוץ למקדש והיא לצורך המקדש כגון להביא עצים ואבנים לצורך בדק הבית וכדומה: מראשי הלוים. והם היו ראשי הלוים:

יז וּמַתַּנְיָה בֶן־מִיכָה בֶּן־זַבְדִּי בֶן־אָסָף רֹאשׁ הַתְּחִלָּה יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה וּבַקְבֻּקְיָה מִשְׁנֶה מֵאֶחָיו וְעַבְדָּא בֶּן־שַׁמּוּעַ בֶּן־גָּלָל בֶּן־ידיתון [יְדוּתוּן׃]

רַשִׁ״י ראש התחלה יהודה לתפלה. הוא היה ראש וממונ' וגדול לפתוח תחלה להודות בתפלה ובזמירות שירותיהם של לוים, יהודה כמו יודה והה"א נכנסת בתיבה שלא לצורך כמו יוסף יהוסף:

אִבְּן עֶזְרָא ראש התחלה יהודה לתפלה - והטעם אסף הוא הראש ובתחלת השירות הוא יהודה לעת התפלה ראשונה, ואחרי כן אחיו ובני יהודה על הנכון וכן יהושיע ה'. ובקבוקיה משנה מאחיו - להיות משנה לאסף.

רַלְבַּ״ג ראש התחלה יהודה לתפלה. ר"ל שהוא היה ראש לאשר יודה תחלה מהלוים לתפלה לשם יתברך והם המשוררים ובקבקיה היה השני לו להודות לתפלה:

מְצוּדַת דָּוִד ראש התחלה, יהודה לתפלה. הוא היה הראש להתחיל בתחלה את ההודות וההלול לעת בוא זמן התפלה: משנה מאחיו. היה שני לו מבין שאר אחיו: ועבדא וגו׳. אף הוא ישב בירושלי׳:

מְצוּדַת צִיּוֹן יהודה. מלשון הודות והלל:

יח כָּל־הַלְוִיִּם בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ מָאתַיִם שְׁמֹנִים וְאַרְבָּעָה׃

יט וְהַשּׁוֹעֲרִים עַקּוּב טַלְמוֹן וַאֲחֵיהֶם הַשֹּׁמְרִים בַּשְּׁעָרִים מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם׃

רַשִׁ״י והשוערים. ממונין על שערי המקדש:

כ וּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּכָל־עָרֵי יְהוּדָה אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ׃

רַשִׁ״י איש בנחלתו. כל אחד בנחלתו היו יושבים:

מְצוּדַת דָּוִד בכל ערי יהודה. ישבו בכל ערי יהודה כל איש בנחלתו:

כא וְהַנְּתִינִים יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל וְצִיחָא וְגִשְׁפָּא עַל־הַנְּתִינִים׃

רַשִׁ״י בעופל. מקום אחד אשר בירושלים: על הנתינים. ממונים על הנתינים:

אִבְּן עֶזְרָא וציחה וגישפא על הנתינים - פירוש פקידים.

רַלְבַּ״ג והנתינים יושבים בעפל. ר"ל בגובה העיד והוא קרוב לבית המקדש כדי שיהיו קרובים לעשות המלאכה אשר תצטרך שם:

מְצוּדַת דָּוִד יושבים. היו יושבים בעופל והוא שם מגדל בירושלים: על הנתינים. פקידים על הנתינים:

כב וּפְקִיד הַלְוִיִּם בִּירוּשָׁלִַם עֻזִּי בֶן־בָּנִי בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶּן־מַתַּנְיָה בֶּן־מִיכָא מִבְּנֵי אָסָף הַמְשֹׁרְרִים לְנֶגֶד מְלֶאכֶת בֵּית־הָאֱלֹהִים׃

רַשִׁ״י ופקיד הלוים. ממונה על הלוים אשר בירושלים: לנגד מלאכת. על מלאכת הבית ממונה כגון בנייני בדק הבית ושאר דברים שמוציאין ממון למעשה (למעשר) הבית כענין שנאמר למעלה ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצונה וגו':

רַלְבַּ״ג ופקיד הלוים בירושלים וגו'. ר"ל שהוא היה ממונה לנגד מלאכת בית האלהים לכל המצטרך שם לעושי המלאכה והוא היה מוציא כל ההוצאות כי מצות המלך ארתחששתא היתה עליהם שיהיו ממונים על זה כי מממון המלך היה נעשה כל זה:

מְצוּדַת דָּוִד ופקיד וגו׳. הפקיד על הלוים אשר ישבו בירושלים היה עוזי וכו׳: לנגד מלאכת. הם היו הממונים על מלאכת הבית לחזק את הבדק ולהוסיף בבנין:

כג כִּי־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם וַאֲמָנָה עַל־הַמְשֹׁרְרִים דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ׃

רַשִׁ״י כי מצות המלך עליהם. והמלך היה מאמין בהם: על המשוררים. להוציא ממון מאוצר המלך דריוש: דבר יום ביומו. כדי לעשות צרכי הבית:

אִבְּן עֶזְרָא ואמנה על המשוררים - קיום ותוקף וכן אנחנו כורתים אמנה, ליד המלך למצותו.

רַלְבַּ״ג ואמנה על המשוררים דבר יום ביומו. כי המלך נתן האמונה הזאת על המשוררים דבר יום ביומו שיאמרו כמה היתה ההוצאה ביום ההוא ויאמנו:

מְצוּדַת דָּוִד כי מצות המלך עליהם. המלך צוה עליהם שיהיו הם הממונים על המלאכה ואמנה. קיום ותוקף המינוי הזאת הוטלה על המשוררים לתקן בדק הבית בכל יום ויום כפי הצורך:

מְצוּדַת צִיּוֹן ואמנה. ענין קיום:

כד וּפְתַחְיָה בֶּן־מְשֵׁיזַבְאֵל מִבְּנֵי־זֶרַח בֶּן־יְהוּדָה לְיַד הַמֶּלֶךְ לְכָל־דָּבָר לָעָם׃

רַשִׁ״י ליד המלך. הוא היה מצרן לעצת המלך דריוש: לכל דבר. לכל דבריהם אשר לעם לדבר עליהם אל המלך:

רַלְבַּ״ג והנה פתחיה בן משיזבאל היה ליד המלך לכל דבר שיהיה לעם. ר"ל שהוא היה מקב מהם מנת המלך ושאר הדברים אשר יבאו למלך מהם:

מְצוּדַת דָּוִד ליד המלך. היה מוכן למקום המלך לשאול מעמו את כל הדבר המצטרך לעם:

כה וְאֶל־הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ׃

רַלְבַּ״ג ואל החצרים בשדותם. ר"ל אל העירות הבלתי מוקפות חומה כאמרו ובתי החצרים אשר אין להם חומה (יקרא כ"ה ל"א):

מְצוּדַת דָּוִד ואל החצרים. אלה היושבים בערי החצרים הם ערי הפרזים מבלי חומה סביב בשדותם. במקום רבוי השדות: ובנותיה. הכפרים הסמוכים לה: וחצריה. מקומות קטנות הסמוכות לה:

כו וּבְיֵשׁוּעַ וּבְמוֹלָדָה וּבְבֵית פָּלֶט׃

כז וּבַחֲצַר שׁוּעָל וּבִבְאֵר שֶׁבַע וּבְנֹתֶיהָ׃

כח וּבְצִקְלַג וּבִמְכֹנָה וּבִבְנֹתֶיהָ׃

כט וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת׃

ל זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר־שֶׁבַע עַד־גֵּיא־הִנֹּם׃

מְצוּדַת דָּוִד ושדותיה. בבתי השדות:

לא וּבְנֵי בִנְיָמִן מִגָּבַע מִכְמָשׂ וְעַיָּה וּבֵית־אֵל וּבְנֹתֶיהָ׃

מְצוּדַת דָּוִד מגבע. מקום התחלת מושבותם היו מגבע וישבו בה ובמכמש וכו׳:

לב עֲנָתוֹת נֹב עֲנָנְיָה׃

לג חָצוֹר רָמָה גִּתָּיִם׃

לד חָדִיד צְבֹעִים נְבַלָּט׃

לה לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים׃

לו וּמִן־הַלְוִיִּם מַחְלְקוֹת יְהוּדָה לְבִנְיָמִין׃

רַשִׁ״י מחלקות יהודה לבנימין. היו מחלקין במחלקותם אנה ואנה בארץ יהודה ובנימין:

אִבְּן עֶזְרָא ומן הלוים מחלקות יהודה - פירש: שישבו במחלקות יהודה עד לבנימן.

רַלְבַּ״ג ומן הלוים מחלקות יהודה לבנימין. ר"ל שכבר באו מחלקות מהם לארץ יהודה ולארץ בנימין:

מְצוּדַת דָּוִד מחלקות. היו נחלקים לחלקים לשבת אנה ואנה מנחלת יהודה עד נחלת בנימין כי ישבו בזה ובזה:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.