מדרש תנחומא כו

א ‎דָּבָר אַחֵר, יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת. אֵימָתַי עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת? בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ מֹשֶׁה אֶל פַּרְעֹה לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְהָיָה מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי פַּרְעֹה. כֵּיוָן שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו בְּמִדְיָן וְאָמַר לוֹ לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם, נֶחֱלַק הַדִּבּוּר לִשְׁנֵי קוֹלוֹת וְנַעֲשָׂה דּוּ פַּרְצוּפִין, וְהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם, וְאַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה. וּמִי שֶׁהָיוּ בָּאֶמְצַע, לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין כְּלוּם, הֱוֵי יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת.