מדרש תנחומא י

א ‎וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כַּמָּה דְבָרִים מְתֻקָּנִים מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵלּוּ דְבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם, כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חָבִיב הַשָּׁלוֹם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְהִתְגָּר בָּם מִלְחָמָה.