מדרש תנחומא כא

א וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, הָיוּ נוֹטְלִים. וְעַכְשָׁו גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם חֲכָמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁלֹּא לִטֹּל בְּשַׁבָּת, שֶׁמָּא יֵלֵךְ אֵצֶל הַבָּקִי לִלְמֹד וְיַעֲבִירֶנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן לְעִנְיַן שׁוֹפָר. וְכֵן לְעִנְיַן מְגִלָּה.