מדרש תנחומא יג

א וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַּעֲבֹר בִּי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה (תהלים קכ, ז). וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לַעֲבֹר וְלֹא הַכֹּל מֵהֶן, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁרוֹצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם וְגוֹ' (דברים ב, ה). וּכְתִיב: וַיְמָאֵן אֱדֹם נָתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַחַר כֵן שָׁלְחוּ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא אָבָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ כָּאן, הֲרֵי מְפֹרָשׁ בְּשׁוֹפְטִים. מְלַמֵּד, שֶׁהַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֻלָּן קַל מִן יִפְתַּח, וְהוּא פֵּרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדֹם לֵאמֹר, אֶעֶבְּרָה נָא בְּאַרְצְךָ (שופטים יא, יז). וְאַף מֹשֶׁה רָמַז, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּוֹשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְגוֹ' (דברים ב, כט).