מדרש תנחומא כה

א ‎וַיְדַבֵּר ה' וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וְגוֹ' (ירמיה ל, יז). יְלַמְּדֵנוּ רַבֵנוּ, הַשּׁוֹלֵחַ עֵרוּבוֹ בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, מַה הוּא שֶׁיְּהֵא עֵרוּבוֹ עֵרוּב. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַשּׁוֹלֵחַ עֵרוּבוֹ בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אֵין עֵרוּבוֹ עֵרוּב. בּוּשָׁה לְאָדָם שֶׁהוּא מְשַׁלֵּחַ שׁוֹטֶה בִּשְׁלִיחוּתוֹ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, עָלָיו נֶאֱמַר: מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה, שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל (משלי כו, ו).