מדרש תנחומא יט

א ‎וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם (תהלים כה, יד). אֵי זֶה הוּא סוֹד שֶׁגִּלָּה לִירֵאָיו, זוֹ הַמִּילָה, שֶׁלֹּא גִלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְטוֹרִין שֶׁל מִילָה אֶלָּא לְאַבְרָהָם. סוֹד ה' לִירֵאָיו, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. מַהוּ סוֹד? ס' שִׁשִּׁים, ו' שִׁשָּׁה, ד' אַרְבָּעָה, הֲרֵי שִׁבְעִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ שִׁבְעִים שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה (דברים י, כב) וַאֲנִי מַעֲמִיד מֵהֶם שִׁבְעִים זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר יב, טז). וַאֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ מֹשֶׁה שֶׁיֶּהְגֶּה אֶת הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, לְפִיכָךְ כְּתִיב: סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם.

ב אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, כְּשֶׁבָּרָאתִי עוֹלָמִי הָיִיתִי מְגַלְגֵּל בְּעֶשְׂרִים דּוֹר בִּשְׁבִילְךָ עַד שֶׁתָּבוֹא וְתִטּוֹל אֶת הַמּילָה. עַכְשָׁו אִם אֵין אַתָּה נוֹטֵל אֶת הַמִּילָה, אֲנִי אֵל שַׁדַּי, אֲנִי אוֹמֵר לָעוֹלָם דַּי עַד כָּאן וַאֲנִי מַחֲזִירוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ.