מדרש תנחומא ה

א תִּתֵּן לְךָ, וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, תִּתֵּן לְךָ, מְלַמֵּד, שֶׁנִּקְרְאוּ הַדִּינִין עַל שֵׁם מֹשֶׁה. זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁמָּסַר מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן וְנִקְרָא עַל שְׁמוֹ. נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה (שמות לד, כח). וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי (מלאכי ג, כב). נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְגוֹ' (שמות לב, לב). וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֵךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שם פסוק ז). נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי, וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְגוֹ', וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שָׁר וְשׁוֹפֵט וְגוֹ' (שם ב, יב-יד). לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וְגוֹ' צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל (דברים לג, כא).